לזהות את המאבק הפרטי של כל אדם.
להשיל כמו נשל את הצורך באהבתם של אנשים.
להבין שאין אצלי חצי יחסים. 
להפסיק קשרים לא רלוונטיים ולהצטער.
לדעת להשאיר מאחור, ללא 
מורא.
*
להתמלא מהאחיות שהצמחתי לי.
לבחור להתקרב לנפשות שרוחן טובה, רכה, פשוטה.
שנוטות לדון לכף זכות.
שיודעות להנות משקט. 
להחליט על חברות במבט אחד.
לסמוך על רגע ההחלטה.
*
להודות שוב ושוב על הפורים בו פגשתי את האיש
ועל זה שידענו בתוכנו פנימה, שדווקא הערב, אפשר להוריד מסכות.
*
לישון הכי טוב על האדמה, באוהל.
להרגיש על פסגת העולם מול נוף פתוח וקפה.
לחפש תשובות רק בטבע.
לזכור שכל מה שאני רוצה לדעת, נמצא בכל רגע בתוכי.
להעריך נעורים.
להנות מלנוח.
להוקיר את הזמן שנותר לי 
עם הוריי.
*
להשתחוות בפני המוזה שמשתלחת בי כמעט מדי יום, ואני נותנת לה לעשות בי שמות.
לשמוע את בליל הקולות ולזהות בוודאות
את שלי.
להמציא. כל הזמן להמציא.
לא לפחד מהתעוזה שתוקפת אותי.
להתמוגג מהיצירה שעוטה אותי בחסד בגלגול הזה.
*
להביט על השינויים שעברתי, על המעגלים שסגרתי, ולהתפלא.
לרכוב על גלי התקופות.
לא לקחת ברצינות מבטים 
(גם את שלי).
לדעת לריב.
להסכים שעכשיו זה 
ככה.
*
להכיר בגדלותי ובקטנותי בעת ובעונה אחת.
לדעת שמה שלא הולך – לא נועד לי. באמת.
לעגל פינות.
לעגל בכלל.
להגיד – עכשיו טוב. בלי אבל.
לצחוק יותר.
*
לשמוע את עצמי אומרת בשלווה "אני לא יודעת".
להימנע מהצהרות.
לפזם את השיר שלי בשמחה.
להבין לעומק המצמרר את הביטוי 'כל דבר בעיתו'.
לבסס את חלקי בעולם ללא די.
לעצור לרגע של אמצע (על פי ממוצע תוחלת, נשים, בישראל) 
בדמעות.