Shahd Knani
Shahd Knani
2023-06-28
מיה, אישה מהממת מקצוענית ואמפטית :) זכות להכיר אותה וללמוד אצלה
Adva anavim
Adva anavim
2023-06-22
למדתי שנת בבליותרפיה אצל מיה והיה מחזק, מרגש, מעמיק. תכנים אמיצים מחד ומחוברים למחזוריות ולמסורת, מאידך. אני מאד מאד ממליצה, עבור מטפלות.ים וגם עבור כל מי שרוצה לעבור תהליך התקרבות אל עצמה.ו ולמעיין כתיבה שבפנים
יובל ויזל
יובל ויזל
2023-06-16
הקורס היה נהדר. נהניתי מאוד מחוויית הלימוד ומהתכנים המגוונים. עברתי מסע אישי וקבוצתי משמעותי בהובלתה המקצועית של מיה. זו הייתה שנה מלאה בתכנים וממלאת את הנפש. על פניו, השבוע סיימנו ונפרדנו אך נראה לי שהתהליך הסדנאי המיוחד שעברתי ימשיך וילווה אותי עוד זמן רב.
Nemat Abufares -Halaby
Nemat Abufares -Halaby
2023-06-15
"מסע הגיבור" כך אפשר לקרוא לתהליך שעברתי עם מיה בסדנאות הכתיבה ולימודי הביבליותרפיה באורנים.. היה תהליך של עבודה עצמית וסדנאית, חלק תיאורטי והרבה ליווי ותמיכה מצד מיה המנחה והקבוצה.. רגעים של התבוננות והקשבה, בכי וצחוק, הבנה ועומק.. אני ממליצה לכולם להשתלב בסדנאות מסוג זה, חוויה של הבנת ה "אני".. נעמת
יעל סער
יעל סער
2023-06-15
לכל מי שמוצא.ת בית ללבו.ה בסביבה של טקסטים וכתיבה, אני ממליצה להשתתף בקורס ביבליותרפיה בהנחיית מיה הוד רן, קורס שהוא מסע התפתחותי רגיש ומרתק בין סיפורי חיינו הכמוסים והכמוסים פחות. הקריאה בטקסטים ותרגילי הכתיבה מביאים להתגלות הנפש בשלל צבעיה, ולהבנה עמוקה וחומלת יותר שלנו את עצמנו ואת מי ומה שסביבנו. חווייה אישית ומקצועית מופלאה. תודה לך מיה.
Michal Lehrer
Michal Lehrer
2023-06-13
סיימתי השנה קורס בבליותרפיה עם מיה הוד רן במכללת אורנים. מיה מעבר להיותה אשה רגישה מרתקת, עם ידע נרחב הובילה אותנו כקבוצה וגם כפרטים לתהליך מלמד ומעצים . האופן בו הפגישה אותנו עם עולם הכתיבה והביבליותרפיה היה סוחף מעניין ומרגש. סיום כל שיעור לווה אצלי בציפיה למפגש הבא. הקורס הזה הוא אחת המתנות הגדולות שנתתי לעצמי.
מיה שרה
מיה שרה
2023-06-13
מיה מנווטת את הקבוצה ביד אמינה ומקצועית. חיכיתי למפגשי הקבוצה המקסימה בהנחיתה המעשירה והקשובה של מיה. בזכותך נחשפתי לתכנים רבים ומעשירים, למדתי לאט להשיל גם קליפות אצלי. תודה על מסע של שנה נהדרת!
yael vierny
yael vierny
2023-04-23
סגרתי כעת את הספר. קראתי גם את התודות, עד המילה האחרונה. היה לי קשה להיפרד ממנו... הרגשתי שאני בתוך מסע: במציאות אני קוראת אותו אך בהרגשה נמצאת בתוכו. לפעמים דמעות זלגו להן כך במהלך הקריאה מהתרגשות , עצב, הזדהות.... הספר נקרא בשקיקה לאורך ימים בודדים. הוא ליווה אותי לכל מקום- בפינה בטבע, במיטה- לפני השינה, בצהריים, בסלון... נקשרתי אל הדמויות-חלקן אהבתי מההתחלה, חלקן עיצבנו אותי, בהמשך הן התפתחו וגם אני פיתחתי רגשות שונים כלפייהן... אוכל עוד להרחיב אך האמת שאין צורך, פשוט מומלץ לקחת את הספר ולצלול לתוכו!
Einat Eden
Einat Eden
2023-04-04
ספר מרתק. מתחיל בסצינה עוצרת נשימה וממשיך להתפתח, לעניין ולסחוף דרך כתיבה מעולה ותוכן מרגש. מצאתי את עצמי מתרגשת ומזדהה (לעיתים עד דמעות). מחכה לספר הבא

למה אני מציעה לטופליי ולכותבים בסדנאות שלי לא לפרסם את הטקסטים שאנו כותבים במהלך עבודתנו בפייסבוק, או ברשת, או בשום מקום בו איננו מכירים את הקהל?

כל טיפול או מפגש סדנא אני פותחת ב 10 דקות של כתיבה ספונטנית. ההנחיה היא לכתוב במשך 10 דקות בלי הפסקה, בלי לתכנן ובלי למחוק. המטרה של התרגיל היא להפריד את העולם שבאנו ממנו כדי להיכנס למרחב היצירתי המאפשר בזמן המפגש. כמו כן לנקות את המחשבות המרעישות בראש ולהשליך אותן לדף בשביל להשקיט. אבל יש עוד מטרה לתרגיל הזה, והיא לכתוב בידיעה שלא מקריאים את מה שכותבים ולהבחין באיזה אופן זה משנה את חווית הכתיבה. הכותבים מעידים כמה חופש יש להם כאשר הם יודעים מראש – שלא יהיה קהל. שזו שיחה ביני לבין עצמי.

כי ברגע שיש קהל, נכנסת לתמונה ביקורת.

ביקורת יכולה לשפר, לחדד ולשייף, אך היא גם יכולה להרוס ולפגוע בהנאה ובביטוי.

יצירתיות על פי הפסיכואנליטיקאי ורופא הילדים וויניקוט, מאופיינת כמצב בריא וכהוויה יומיומית וספונטנית של מימוש כוח החיות האישי של כל אחד ואחד מאיתנו בני האנוש.  "מרחב יצירתי", מושג שתבע וויניקוט, הוא מקום בו הילד משוקע בתוך המשחק, ובורא לו עולם משל עצמו. ההוויה הזו לא מתרחשת על במה, או במשחק עם כללים, או בעבודת האמנות, אלא בנינו לבין עצמנו, בכל רגע ורגע.

בעידן שבו שרים כדי לקבל ציון, עושים ספורט כדי לנצח בתחרויות, כותבים כדי לקבל לייקים, אנחנו מתרחקים מהמרחב היצירתי  הבונה את העצמי.

במחקר בו בדקו אושר של משתמשים כבדים בפייסבוק נטען שאנחנו יכולים לבלות שעות בגישוש אחר שאלות כמו ״איך הולך לחברה שלי בעסק שהיא הקימה?״, ״מי עוד סיים תואר שני, באיזה תחום ובאיזה קצב, וכמה הוא יפה בגלימה של סיום התואר שלו?״. ההשוואה הזו היא קטלנית מסיבה פשוטה. אנחנו רואים בדיוק את מה שאנשים בוחרים להראות לנו, אבל משווים את זה לתמונה הכוללת של חיינו. אנחנו משווים את החיים שלנו (עם הטוב ועם הרע) לנוצץ, היפה והמהונדס של החברים שלנו, וכך מסיימים בתחושה שהחיים של כולם הרבה יותר טובים.

המחקר גילה שעל פניו, נראה שפייסבוק באה לעזור לשתף מידע ולהחליף חוויות. כביכול, התמיכה החברתית והאהדה אמורות לשפר את האושר. אך בפועל, המשתמשים סובלים מהשוואה חברתית ברמה גבוהה, שמתרגמת לירידה באושר. מכיוון שכאשר אתה משוווה את עצמך לאחרים כל הזמן, אתה פחות מאושר.

עוד נמצא שעצם המחשבה על שיתוף או כתיבת פוסט מעוררת אצלנו את מרכזי העונג במוח עוד לפני שכתבנו ושיתפנו וגורמת לנו לתחושה טובה.

שווה לבדוק עם עצמכם האם ההנאה הזו לא מגיעה על חשבון ההנאה האותנטית מהרגע שאתם חווים. עד כמה אנחנו עסוקים בלהראות ולהיראות לעומת המיקוד בחוויה ובעוצמת המציאות. למשל כשאנחנו מצלמים, כדי לתעד, או להראות, או כדי שתשאר מזכרת, אנחנו בעצם יוצאים מהרגע הזה, אל העתיד. בעצם אנחנו מפספסים את החוויה העכשווית.

גם המשוב ברשת הוא לא תמיד מה שהיינו רוצים. "מהממת" על טקסט שמישהי הקיזה עליו דם, זה לא הפידבק הכי מדויק, ואין לנו אפשרות להגיב, כי הרי מספיק שפרגנו לנו, אז לבוא בטענות?

בקבוצת כתיבה יש השוואה, אבל היא חלק מהחיים האמיתיים והיא מוגנת. יש מבט עיניים, החיבוק הוא אמיתי ולא וירטואלי. אפשר לדבר על הקושי להיות חלק מקבוצה, לקנא, להתחרות, ולדבר בפתיחות ובאחריות על כך שכולנו סובלים מביקורת והשוואתיות.

כולנו רוצים משוב, הדהוד, עיניים מביטות ואוזניים מקשיבות. רצוי לעשות זאת עם אנשים קרובים, שאתם מקריאים או יושבים לידם.

איך תדעו שאתם באזור הבטוח של החשיפה בפייסבוק?

  • אם אתם מחפשים אישור לגבי איכות הכתיבה שלכם ברשת, ותרו על הפרסום.
  • דברו עם עצמכם בכנות לגבי מידת תלותכם בתגובות.
  • דאגו שתמיד יהיו לכם גם טקסטים אישיים, שאתם משאירים במגרה, בינכם לבין עצמכם

מאחלת לכם כתיבה מהנה ופרסום בריא ונכון לכם.

אהבתם? שתפו!
דילוג לתוכן