[trustindex no-registration=google]
מילות פרידה לאישה האמיצה של המדבר:
את כריסטינה בר סלע הכרתי כשראיינתי אותה כעיתונאית לגבי ההונה – שאמניזם אורבני. אחרי שלוש שעות איתה בסלון הבית בירושלים, היא הזמינה אותי לסדנת ההונה שלה ואני הצעתי לעזור לה לכתוב את הספר על ההונה.
הסדנא היתה מבחינתי משנת חיים.
אני חבה לכריסטינה את הכרותי עם האיש ואת יצירת המשפחה שלי.
היא עזרה לי לאפשר למשהו טוב, אחר, שקט – לחלחל ולהגיע אלי.
היא הכניסה אותנו בצהרי שישי במצוקי דרגות לחופה, כשדמעות חונקות את גרונה. הפכנו משפחות חברות.
אצלי היא פתחה, אספה וכתבה, בדיוק ובמסירות את סיפור חייה מלא התהפוכות וההשראה ואת כוחות ההונה שהובילו אותה קדימה
לכדי הספר "ידע עתיק לחיים מודרניים, ממשאלה להגשמה".
 

הונה היא תורה שאמנית עתיקת יומין שהותאמה לחיים שלנו היום.
הרעיון שלה הוא התמקדמות במטרות שאנו רוצים להשיג, סילוק הפרעות – אמונות סותרות שאנו מחזיקים בהן והתקדמות לעבר החלום.
ההונה התוותה לי את התרגול, במהלך הלימוד נדרשתי לעבודה מחשבתית מחייבת ויומיומית.
כל ערב ערכתי מעין טקס, בו ניזכרתי באמונות שלי , במה שאני חפצה וגם בפחדים שמאיימים לעצור אותי.
ההונה סללה לי דרך, אל אהבה, קשר לגוף, קריירה ויצירה. 

מאז השבץ ראיתי אותה אחרת.
משוחררת מאחריות שנשאה על עצמה כשהיתה מורה המעורבת בחיי כל כך הרבה אנשים שהיו זקוקים לה.
קצת ילדותית, מידי פעם מתוסכלת, אך עדין חדה ויודעת.
חשבתי שזו תהיה תקופה זמנית עד שהיא תאסוף את עצמה ותרתום שוב את המושכות למלכות על חייה,
אך היא שקעה יותר ויותר אל החירות, אל הרגע הזה, אל המנוחה.
אני מודה לך כריסטינה על שהחזרת אותי להאמין שאני היוצרת של נתיבי חיי.
לא אשכח את המעגל שעשית לכבודי עם חבריי ביומולדת 31
ואת המאמץ שלך להגיע להגיד שלום לפני נסיעתנו לטיול המשפחתי בעולם, כשכבר היית על כיסא גלגלים, מתחת לחלונות של 24 רופי.
ועכשיו אהובה, אני מקווה שאת ממשיכה הלאה, בידיים פתוחות ובלב מאמין
מבחינתי היית כוהנת מנהיגות נשית בשיא תפארתה.
מודה על המפגש המיוחד והגדול שלנו.
התמונות – מיום החתונה ומהביקור האחרון, חודשיים לפני שנפטרה באפריל 2019
אהבתם? שתפו!
דילוג לתוכן