מילותיו של הדובר, ד"ר אליף פראנש, בהשקת הספר מסע הגיבורה שאני

ספריית מכללת אורנים, 7 באפריל 2024

תנו לי להביע את התרגשותי על המעמד הרם הזה, לשאת דברים בהשקת ספרה של מיה, מעמד של כבוד ועל זה הערכתי, תודה.

במשך דבריי אתייחס לכמה נקודות שמשתקפות מן הספר, אשר מהוות ביחד מכלול עשיר שהספר מכיל.

אתחיל במה שנקרא המפתן של הספר, הסף, השער החיצוני, השער הפנימו וההקדמה, אני גם שמח שכולם רואים את השער.

הכותרת שהינה רכיב ראשי בשער החיצוני, בתעודת הזהות של הספר – חוצָה ים ומדבר

אפשר גם לקרוא את זה חוצֶה ים ומְדַבֵּר, שהספר גם מדבר.

כותרת שמתחילה בפועל יוצא פעיל, שקובע עובדת, לא משאלה, לא כוונה, אלא פעולה שמתרגמת את הכוונות והמשאלות.

חוצָה. אין לסגת לאחור, זוהי עובדה קיימת, פעולה מתמשכת שאינה נעצרת או נבלמת.

המומנטום בכותרת עולה מדרגה במילה השניה – ים. חוצה ים. איזו פעולה אדירה מתבצעת לה כאן, שמיד מביאה את הקורא לסיטואציה החרוטה בזיכרונו ובתודעתו, שמקורה סיפורו של משה שחוצה את הים. בטכניקה אדירה של אינטר טקסטואליות עם הסיפור התנ"כי, אך בהפתעה כפולה: מי שחוצה את הים זו היא ולא הוא, והיא ממשיכה לה בחציית המדבר, זאת ההפתעה השניה. הפעימה השלישית במומנטום האדיר של הכותרת, עצם קיומה של אינטר טקסטואליות גורם לפליאה, אנו מתפלאים שהיא חוצה את הים ולא הוא חוצה את הים. אך המחברת מבצעת עוד שינוי בדמות שחוצה את הים, בדמות נשית ולא זכרית, שמגבירה את הפליאה ואז מכניסה את המילה מדבר, כחלק מן הכותרת, בצמוד לים, שיוצר ניגוד חזק, אך ניגוד משלים. 

הים המסמל את החיים, הינו עומד מנגד למדבר, שמסמל שממה, אלא ששניהם מתחברים יחדיו לסמל משמעות של שלמות: מלא מול ריק, רועש מול שקט, רטוב מול יבש, סגור מול פתוח. ניגוד זה שמשקף גם שלמות, משקף עצמה אדירה, שהיא, יכולה בכוח שלה, לחצות את שניהם, על אף עצמתם. בכך מציבה מיה הוד רן את ההיא בהוויה של בעלת כוח עצום, שאין כוח שיכול להוות מעצור בשבילה, אין מכשול שיניא אותה מלחצות, כלומר מלהיות איך שהיא רוצה להיות.

כשהקורא או הקוראת עודו בסערה של הכותרת הראשית, באה הכותרת המשנית בכדי לחבר את כל החלקים ביחד, על מנת להמחיש את ההתהוות שעלתה בכותרת הראשית ולהטביע את המשמעות המיוחדת. היא אינה חוצה את הים והמדבר בפעולה חד פעמית, אינה עושה את זה באופן אקראי, אלא שמדובר במסע. לא סתם מסע, זהו מסע הגיבורה.

כשמתארים מסע עולה לנו ישירות לתודעה עניין הרצון, ההתמדה, הכוונה, היעד ועוד. כך שמדובר בפעולה ענפה, שמתחילה עוד לפני חציית הים. ואז, באקט של סגירת שתי הכותרות ביחד, מופיעה המילה – שאני. גוף ראשון נשי שמחליף את ההיא, הגוף השלישי שפגשנו אז, בתחילת הכותרת הראשונה. גוף ראשון, כך בתנועה אחרת מתנקז כל הכוח של חציית הים, חציית המדבר, של המסע, של הגיבורה, בגוף הראשון – אני. באני הנשי שמחוללת את הבלתי אפשרי, או שאת מה שנתפס עד כה כבלתי אפשרי.

כהמחשה לכל זה בא האיור הנועז של השער, שהאישה ניצבת במקום שנתפס עד כה אחרת לגמרי. כאן ניחנה האישה גם בכוח, גם בתעוזה, אך גם באופן מטאפורי, בנבואה. האישה מביאה איתה את הנבואה שהיא הולכת להגשים את מסעה. אני היא החזקה, בעלת הנבואה של חיי ואז רואים את האור שמשתקף באיור. הכבדתי עליכם בכותרת אני עובר לשלב הפנימי.

בשער הפנימי כותבת מיה כך – הי, את, כן את, מה הסיפור שלך?

הדיאלוג הזה מחביא בתוכו גם עצמה אך גם חולשה. שהמחברת באה להפריך בתודעתה של האישה. הי את, המחברת פונה לאישה, ואז האישה עונה בתדהמה – מי, אני? בקול שלא שומעים, קול שמהסס, קול נרתע, ואז עונה לה המחברת, כן את, בנימה של  – כן את יכולה, ואז מבקשת ממנה לכתוב את הסיפור שלה. כאן התחברו להם המסע, הגיבורה, הסיפור שלה, בקול הפליאה שהמחברת מניעה אותה לפעולה.

בעמוד 195 המחברת מתארת את הספר –

"סיפור יציאת מצרים עוסק באפשרות להשתנות, לצאת לחופשי, להיות אני. בני ישראל היוצאים ממצרים אינם יודעים מה מחכה להם. גם אנחנו איננו יודעים מה יקרה ְ כשנעזוב את המצרים הסוגרים עלינו ונבחר בשחרור. זוהי חוויה חדשה של עצמאות. כמה קשה להסיר את תודעת העבדות ולהתייצב מול אתגר החופש, להרחיב את האמונה באפשרויות שלרשותנו. משה הוא המנהיג אשר מוציא את העם, ואפשר לשאוב מדמותו השראה למנהיגות פנימית המחברת את הנשי והגברי, את הפחד והאומץ, את ההצלחות והכישלונות, את הספק והאמונה."

בתיאור זה ניתן להבחין ברעיון המבריק של האנשת המקורות ואם תרשה לי האקדמיה ללשון – הנששת המקורות, מלשון נשי. מיה "מנשישה" את המקורות, ברעיון יצירתי, מפליא ונועז. כך נקשר המסע ביסוד הערכי שהינו תחילתה של האישה, הגיבורה, שמצאה את עצמה קרובה מאי פעם להוויית ההתחלה.  למילים העצמתיות במקורות, ושהיא קרובה מאי פעם לאלוהים שקיים בתוך המילים, לאלוהים היוצר, הדוחף, הבורא. כך תוכל האני שבגיבורה לייצר, לברוא, את מסעה כגיבורה.

לצפייה בהשקה -

עוד בקטע שהקראתי אפשר להבחין באלמנט נוסף שכבר הזכרתי, כלומר הניגוד: פחד מול אומץ, הצלחות מול כישלונות, ספק מול אמונה. על שני צירים אלה, ממש כמו מסילת הרכבת, דוהרת לה הגיבורה במסעה. זהו מסע מאוזן, ללא הטיות. אזכיר שהקטע שהקראתי אמור להיות חלק מההקדמה, וזה נכון, אך באופן מפתיע ולא שיגרתי, המחברת בחרה להציב את ההקדמה בסוף הספר ובזה היא מביאה אמירה: הספר יש לו הקדמה, אך היא תופיע לאחר מסעה של כל גיבורה שתקרא את הספר. בכך כל קוראת של הספר מביאה איתה את מסעה שלה, הסיפור שלה, ואז תבוא ההקדמה כמעין אזכור למסע שהיה, שהתחיל, ולא כהכוונה או כהכתבה. המחברת לא רוצה להכתיב, אלא להזכיר. ההזזה של מיקום ההקדמה באה מתוך אובייקטיביות, אך באופן מאוד פרדוקסלי אובייקטיביות זו מעצימה דווקא את הסובייקטיביות של הספר, בכך שלכל קוראת יש קול שהיבעבע מתוך הטקסט, של עצמה.

כעת אתייחס למבנה הסיפור ואסגור. הספר מחולק לשערים, 13 במספר, מספר שלכשעצמו יביא את הקורא או הקוראת לתהייה לגביו, למה 13? למה לא יותר, למה לא פחות, מה הכוונה, מה זה מסמל? המסע בנוי משלבים, מתחנות. זהו מספר המסמל אינסוף, בנומרולוגיה הוא מסמל שחרור רגשות שליליים ומתח, אהבה עצמית, אי ויתור על חלומות, שחרור הרגלים. במקורות היהודיים זהו מספר המשקף רחמים, אהבה ובסיס לדרשה וזה מאוד מתחבר עם הספר (בנצרות 13 מתייחס למשהו רע, ויתכן שמיה מנסה להפריך את הרע שב 13, לי אישית זה התחבר).

השערים הם התעוררות, ילדות, סירוב, גוף, רצון, שמיטה, גבורה, ייאוש, עזרה, הטבע שלך, חמלה, פרידה ותפילה. בכל שער במסע יש ציטוט מהמקורות שמהווה בסיס לשאלות, תהיות ושבירת מוסכמות, שניבאה המחברת לגיבורה היוצאת למסע. כך למשל, אני מקריא מעמוד 96:

בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ. (שמות ו, יא)

לשוב אל בית ילדותך

לעמוד מול הורייך

, להודות על שעשו את הטוב ביותר שלהם

, ובזקיפות להגיד להם

מי את היום.

כלומר איזו גיבורה את היום. איך הטקסט ששאוב מהמקורות מביא את האישה, את הגיבורה, לכתוב את הטקסט שלה, שיהווה מקור להתחדשות שלה, להתהוות האני כפי שאני רוצה להיות.

בסוף דבריי אתייחס לסוף הספר, עמ' 192: שלמה כפי שאת. המחברת הופכת את ה –את למסע שלם מא' ועד ת', המשחק במילים, העומק שאפשר להשיג ממילים והצבת האישה כגיבורה, מעמידים אותנו בפני יצירה חדשה שמביאה איתה רוח חדשה ונועזת, ומוציאה אותנו אל המסע, מסע הגיבור של כל אחד מאתנו.

לסיכום זהו מסע מאלוהים קולקטיבי לאלוהים אישי, נשי. אלוהים שיוצא מגדר הדת אל רוחב החיים. מיה, תודה לך על היותך גיבורת המסע, תודה על הגיבורה שאת.

מברוק.

דוברת נוספת – בשם סטודנטיות קורס הביבליותרפיה, דינה בשן

מיה יקרה לנו מאוד

היום, חצי שנה מאז פרוץ המלחמה הנוראה והמפתיעה. כל כך קרוב למועד ובכל זאת מרחק של חצי שנה, יום ההשקה של ספרך, חוצה ים ומדבר – מסע הגיבורה שאני, ונדמה שאין מועד נכון ממנו כמו זה. לנו, תלמידותייך בקורס הביבליותרפיה בימי א' בבוקר, ומתארת לעצמי שלכל אד ואחת ששוהים במרחב למידה שאת יצרת, את משמעותית כמשה לעם. משית אותנו מן האסון הנורא לכמה שעות של שפיות ותקווה מידי שבוע. שעות של יחד אינטימי ומיוחד שמאפשרות לנו לעבד, לכתוב, לחלוק ולאוורר את גופנו ונפשנו. נשמה שכל שורה וכל קטע הכתוב בספר נכון לנו גם בעת זו:

מה את מרגישה עכשיו?

תני שם לשמחה ולמועקה, לאהבה ולתסכול.

זה יום כזה ששום דבר לא הולך בו, הניחי לדברים, מחר יום חדש

איך נראה השבר שלך?

כל שורה – מניעה.

בוכות יחד, צוחקות יחד, לומדות, שואלות, מתפללות. כל מילה בספר נופלת ומעוררת אדוות. אדוות של אחווה שנותנות תקווה לדרך חדשה, תודה רבה.

אהבתם? שתפו!

לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -

דברו אלי

טיפול ביבליותרפי

סדנת כתיבה 

הזמנת הרצאה

הפודקאסט

רכישה מרוכזת של ספרים

 או לכל עניין מעניין אחר –

עדויות מגוגל

רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
דבורה ארקינד
תודה גדולה שמורה למיה שהניעה את התהליך המבורך הזה. במקצועיות, ברגישות ובתבונה הובילה אותנו באמצעות הסיפור אל המקומות המבקשים ריפוי בתוכנו וכך רכשנו כלי ל"כאן ועכשיו" וגם למחר ולמחרתיים: לראות בפרטי קורותינו פרקים בסיפור שאנחנו הגיבור שלו, להבין את מניעינו ולרפא את עצמנו.
ד"ר אליף פראנש
מיה, תחנה בחיים שכיוונה אותי לאפיק חדש, מיוחל ויפה. ללמוד אצל מיה פירושו להיפתח לעולמך הפנימי, להגיע אליו, לגעת האמת ללא מסכות. לחסוך שנות חיפוש, ולמצוא את המטמון החבוי בתוככי נפשך ומחשבותיך. ממיה למדתי להיות אני כפי שתמיד רציתי. כל מפגש- שעור היה מסע גילוי, במסעו של הגיבור. תודה רבה מיה, שנתת לי להאמין בגיבור שבי.
אירה בינימין
חוויתי במשך השנה צמיחה, פריחה בלתי פוסקת, הסיפורים שיצאו ממגירות החיים הפתיעו גם אותי. הצלחתי בזכות ההנחיה המדהימה ואישיותה המיוחדת של מיה שצרה מרחב שמוחזק היטב, פינה בטוחה לכולנו להביא את הסיפורים האינטימיים ולפעמים לא פשוטים, מיה הייתה שם ללא וויתורים וללא הנחות, ראתה אותנו אחת אחת, עם עומק ורגישות, באהבה ענקית.
אינאס חביב אללה
בזכות מיה כמורת דרך שהובילה אותי בשבילים האפלים במעמקי נפשי ורוחי פתחה בפני הזדמנות לפגוש את אינאס שלא הצלחתי קודם לפגוש מרוב הקליפות שהייתה עטופה בהן; זה היה חלון הזדמנויות שדרכו נפתחה עוד חלונות וחלונות שבחיי לא העזתי לפתוח קודם. מפגש אחרי מפגש. נבהלתי, בכיתי והתפרקתי, רעדתי, ירדתי, עליתי, צללתי ועפתי אל מעמקי נפשי.
ליליאן בשארה – מנסור
כל מפגש העברת בנדיבות, באהבה, בעומק, במקצועיות ובאווירה נוחה שמשכה אותי עוד יותר להיות פעילה בתוך המפגשים. העברת לי בצורה אישית איך להיות יותר קרובה לכתיבה מזוית אחרת ולהתפעל מההזדמנות החדשה שעמדה בפני. ברצוני להודות לך מעומק הלב בתקוה שנמשיך להיות בקשר ישיר, כמנחה בסדנאות שאני מעבירה לנשים ועם הספר החדש שהוצאתי.
קרן קידר
סדנת כתיבה עם מיה הוד רן הייתה בשבילי מתנת חיים. שיתפנו, התרגשנו ואפילו בכינו ביחד. הכתיבה עוררה בי המון רגשות, הוציאה ממני הרבה זיכרונות טובים ופחות , והעניקה לי דרכי התמודדות עם מצבים לא פשוטים בחיים. כן, פתאום הכרתי את עצמי יותר טוב מה שנשאר בי זה השינוי שעשיתי ולעיתים חשק עז לשבת ולכתוב משהו וזה ממש עובד. תודה מעומק ליבי למיה!
ענת בורכוב
מיה יקרה! זה הזמן להודות מקרב לב על הכל -הנושאים המעניינים שהבאת להתייחסות שהדליקו.. שחיברו לעצמי.. בכל מפגש זמן למכביר שאפשר לחשוב להרגיש..מרחב להעלות על הכתב.. המחוייבות לכתיבה שהיתה באויר הפתוח ההתייחסות העניינית, הרגישה והממצה שלך לכתיבה של כל אחד ואחת. תודה מקרב לב על ההשראה והחיבור לחיים וברכות יישר כוח.
ליאת צור
הקורס אתך היה עבורי עונג צרוף מתחילתו ועד סופו. הדרך בה העברת את הקורס. בחירת הנושאים, הצגתם דרך טקסטים חכמים, מרגשים, משעשעים. החיבור לתיאוריה מעולם הפסיכואנליזה והקישור להכנסתם לקליניקה. ובעיקר ההתנסות האישית בכתיבה. כל אלה היו בשבילי הנאה שלמה וחיכיתי למפגש איתך. תודה על קורס נהדר שהלוואי שיהיה תלת שנתי.
ענת מיטלמן
סיימתי את סדנת מסע הגיבורה אצל מיה, לקרוא לזה סדנא זו טעות. מדובר במסע ארוך לגלוי עוצמות אישיות, עוצמות בקבוצה - חברות וכל זה תוך כדי כתיבה . המסע היה מרתק הנושאים מפעימים, ודרך הגילוי היתה כמו להסיר כל פעם בד מגלימה עטויית צבעים. יצאתי מלאה כרימון בחויות חלקן מטלטלות אך כולן מלמדות ומעשירות. זו היתה חוויה שהתאפשרה הודות להנחייה מדויקת, מאפשרת של מיה, חוויה שלא תישכח. מומלץ ומשנה תפיסה.
שרון גת
החיים בנויים ממסעות. זה היה המסע שלי השנה, הקבוצה הזו. קבוצת נשים אמיצות וגיבורות שפתחו את ליבן וכתבו את עצמן ברגישות ובאהבה, נותנות למילים כוח ומשמעות. מיה נתת את הטון. במקצועיות וברגישות לא הססת לגעת בכואב במצחיק ובנסתר, תוך חשיפה לטקסטים וקטעים מצולמים רלוונטים שסייעו להבין מושגים שנגענו בהם. תודה על מסע שותפות כתיבה שבועי רווי דמעות וצחוק.
אורנה ברואייר
בזכות הסדנא הנפלאה של מיה, חזרתי לכתוב. כל נושא העלה מחשבות, זכרונות וקשת שלמה של רגשות, וגרם לי להביט עמוק אל תוך נפשי, לנסות להבין ובעיקר להביע את אשר מתחולל בקרבי. בכל מפגש, היא ניווטה בכישרון רב בין הקניית חופש מוחלט לכתיבה, לבין שמירה על מסגרת והדרכה בגישתה המקצועית והרגישה, מיה הוציאה אותנו למסע בדרך אל אוצר אמיתי. למעשה, היא עזרה לי למצוא את קולי, שחשבתי שאבד לי, ועל כך תודה מעומק לבי.
דוריס הרטנו
אני מסיימת את מסע הגיבורה שאני, ימי שלישי עם מיה. אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת למסע הזה. כל מפגש עבורי היה כתם צבע עז ושמח על דף לבן. כל פעם שהתיישבתי לכתוב - גדלתי. האתגר שהצבתי לעצמי הניב בי הרבה כוחות שלא ידעתי עליהם. אני מודה למזלי הטוב. המסע הראשון עם מיה היה לי כל כך מעשיר ומעצים אז יצאתי שוב . יום שלישי יצאתי לטיול שאין כמוהו בעולם . הטקסטים שכתבתי גרמו לי לאושר גדול של חווית יצירה. אני אסירת תודה לך מיה .
רחל דאויט
הגעתי לסדנא עם חששות ולבטים, שיתפתי את מיה והיא נתנה לי הרגשה שחוץ מהכתיבה שאקבל עוד הרבה. כמה היא צדקה. חיכיתי כל שבוע למפגש עם הבנות ולשמוע סיפורים, ובעיקר לכתוב לכתוב... אבלי הכי חשוב יצאתי חזקה, עם יכולת להוציא את המסע החיים שלי על הנייר, לשפוך את כל מה ששמרתי בקרקעית הלב. כמו עברתי טיפול לחיזוק הנפש.
מיכל בנדוב
מיה היא מטפלת, מנחה, מובילה מעולם אחר. למיה יש יכולות מיוחדות של הקשבה והבנה. מיה הראתה לנו איך הכתיבה מאפשרת הסתכלות אחרת על החיים, על המשפחות, על מערכות יחסים על קשיים, פחדים והתלבטויות. לאור היחס המקבל והמכיל של מיה הצלחנו לשתף את הסיפורים ואפילו האינטימיים ביותר בקבוצה ולקבל אמפטיה, חיזוק ואהבה מכל חברות הקבוצה. מיה תודה על שנה מופלאה.

בפייסבוק