"רבים האנשים הפונים לטיפול נפשי ומתלוננים על חוויות של ניכור, על בדידות, על תחושות של חוסר משמעות ועל ייאוש. אלו הן מחלותיו הנפוצות של בן דורנו. הקדמה הביאה לנו טכנולוגיה מפותחת, איכות חיים חומרית ופיסית גבוהה, אך תוך כדי כך חשפה אותנו אל חוויה קשה של ריקנות רוחנית ונפשית. אנשים הפכו להיות רדופים אחרי כסף, משתתוקקים להשיג עוד ועוד סטטוס וכוח, אבל תשוקה ורדיפה אלו הן הטעות האומללה המסתירה מאחוריה את הרעב לדבר האמיתי, ללכת יותר עמוק ולמצוא משמעות וטעם לחיים". (מתוך גב הספר)
ג'וזף קמפבל, 1904-1987, היה אנתרופולוג וחוקר אמריקאי שהעביר שנים על שנים בהאזנת ובקריאת סיפורים, אגדות ומיתולוגיות ברחבי העולם. הוא ראה את כל הנרטיבים המיתיים כווריאציות של סיפור גדול יחיד. המיתוס לובש ריבוי צורות מקומיות, אך יסודו דומה ומטרתו להוביל משמעויות מקודשות.
המיתוס הוא אינו רק סיפור היסטורי, הוא הרוח והעצמה המקשרים אותנו אל הממד שמעבר לעובדות, אל המשמעות העמוקה שמאחורי הוייתנו. בדרך זו הוא עוזר לנו להתרומם מעל להוויתנו הזמנית ועובדת היותנו סופיים, ומחבר אותנו כחוליה אל השרשרת ההיסטורית המתמשכת של הקיום, לגעת בנצח.
מיתוסים ואגדות המספרים לנו על הגיבור הנלחם במפלצת או מוצא את האוצר, מבטאים השתקפויות של תהליכי התפתחות פנימיים, תוך גילוי עצמי חוזר ונשנה, התמודדות עם מצבי סבל והכרה במימוש כוחותיו ומהותו. מטרת המסע היא לא לזהות את עצמך עם אף אחת מהדמויות או הכוחות שחווים במהלך המסע, גם לא פורקן או אקסטזה ליחד, אלא החכמה והכוח לשרת את האחרים.
הדרך של המיתוס רצופה שלבים ומעברים, שקמפבל כינה "מסע הגיבור" ותיאר אותה לפרטים בספרו "הגיבור בעל אלף הפנים". הספר "כוחו של מיתוס" מרחיב את הרעיון. זוהי בעצם שיחה בינו ובין העיתונאי ותלמידו – ביל מויירס. בספר הם משוחחים על המיתוס בעולם המודרני, מספרי הסיפורים הראשונים, הרפתקאות הגיבור, מסכות הנצח, ברית הנישואין ועוד.
לדידו של קמפבל המיתולוגיה היא מפת דרכים פנימית של התנסות, מפה ששורטטה בידי מי שנסעו בדרכים הללו. הוא מצא בספרות האמונה והדת את העקרונות המשותפים לרוח האנושית, אך היה עליו לשחררם מהשיעבוד השבטי, על מנת שלא יביאו למלחמות. הוא רצה להכיר את המיסתורין בצורות המסכות המגוונות של האל ולקשר בין סיפורי בריאה, גלגול נשמות, מוות ותחייה. הוא ראה במסכות אלה משל למה שמצוי מעבר לעולם הנראה לעין. חרף ההבדלים בין המסורות המיסטיות, כולן יחד קוראות לנו להתעורר למודעות עמוקה יותר של מעשה החיים כשלעצמו. החטא הבלתי נסלח לדעתו, הוא היסח הדעת, חוסר הערנות, הרשלנות.
"המיתולוגיה מלמדת מה עומד מאחורי הספרות והאמנויות, מלמדת אתכם על חייכם עצמכם. זהו נושא גדול, מסעיר, המעשיר את החיים. המיתולוגיה קשרה קשר עמוק לשלבי החיים, טקסי החניכה במעבר מילדות לאחריות של מבוגר, מן הרווקות לנישואין. כל הטקסים הללו הם פולחנים מיתולוגים הקשורים ביכולתו של האדם להכיר בתפקיד החדש שהוא ממלא, בתהליך השלתו של התפקיד הישן והבקיעה אל התפקיד החדש…הוא חדל להיות איש ונעשה לנציגה של משרה נצחית. עליו להקריב את רצונותיו האישיים ואפילו הזדמנויות חיים, לטובת התפקיד שהוא מייצג כעת". עמ 32-33.
כוחו של מיתוס, ג'וזף קמפבל, הוצאת מודן.
תרגיל כתיבה – כתבי על דמות מיתולוגית המלווה את סיפור חייך, דומה לך או הפוכה ממך, שאת שואבת ממנה השראה וכוחות או אולי נרתעת ופוחדת ממנה.