בדק בית בחורבן הבית
ט' באב תשפ"ד

פגשתי השנה א.נשים שביתם נחרב
דיברתי עם בני משפחה שאיבדו את היקר להם מכל
שויתרו על אמון ותקווה
שעולמם קרס.

כל אחד מאתנו איבד פעם בית.
לכל אחת מאתנו חרב אמון במישהו או במשהו.
ההרס הוא כהרף עין
השיקום הוא מלאכה יומיומית של איחוי.

יום חורבן הבית מזכיר לנו
להתבונן שוב ומחדש על ביתנו.
הוא לא פיסי, אל תחמיצו.
הוא לא מדיני, אל תשאירו אותו לפוליטיקאים ועסקנים.
הוא אישי.
אני מובילה אותו באמצעות מילים.

בדק בית אינו משפט
הוא לא נעשה תחת אימת העונש.
אין מבחן ולא ציון
לא האשמה ולא מדון.
בדק בית הוא התבוננות רחבה
מתוך סקרנות
בחמלה
אל תוכי.

להבין מי הייתי ומי אני היום
מה עודף ומה חסר
מאילו מעיינות אני נובעת ומהם גבולותיי
מאיפה באתי ולאן אני הולכת
היכן מסתתר הסיפור החדש
שמבקש אותי
להקשיב.

מי ייתן ונדע להביט על עצמנו בחסד
ללמוד מטעויות ולהתפתח
להרחיב את הלב
לשקם ולאחות
להמליך שלום על ביתנו.

אמן כן יהי רצון.

אהבתם? שתפו!