בנק רעיונות לטקסטים ספרותיים, נושאים טיפוליים ותרגילי כתיבה (בסוף כל פוסט)
לנשות ואנשי טיפול בגוף ובנפש, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מנחי קבוצות, אנשי ונשות חינוך, רוח, ניהול והדרכה,
מניסיון שנים של עבודה עם א.נשים בטיפולים פרטניים, קבוצות, צוותים וכיתות, בעזרת הכתיבה והסיפור, ככלים לריפוי הנפש.

לפני שש שנים רחל דאויט השתתפה בסדנת הכתיבה לנשים "מסע הגיבורה שאני",

עכשיו היא מוציאה את הסיפור שלה לאור בספר "מרקאן".

רק בזכותה אני יודעת שנערים ונערות שעלו מאתיופיה נשלחו לפנימיות גם אם הוריהם עלו איתם לארץ, 

שחלקם התכתבו עם הורים שפגשו בארץ אחרי שנים, ועוד פרטים מסמרי שיער על העליה והקליטה.

רחל דאויט עומדת בראש המחנה ומוכנה לפגוש את הכאב עבור עדה שלמה.

היא נכנסת אל תוך פרקי סיפור המסע לישראל וגם בתוכו,

ומעלה על נס את התמודדות עם קשיי המסע, הקליטה והגזענות.

סיפורה של קהילה דרך עיניים של גיבורה אחת אמיצה במיוחד.

*

באוקטובר 2018 צעדה בהיסוס אל סדנת הכתיבה שלי, רחל דאויט. בסדנה "מסע הגיבורה" אנו חוזרות אל אפיזודות מעברנו, מנכיחות ואוספות את הסיפור שאנו נושאות. מהרגע שרחל החלה לספר על המסע שלה מאתיופיה לישראל, חברות הקבוצה ואני, היינו המומות. עד אז שמענו על העלייה מאתיופיה דרך התקשורת, אך הפעם הקשבנו לסיפור ממקור ראשון.

רחל שתפה עמנו גם את סיפור ההתמודדות שלה בארץ, כנערה בפנימייה ישראלית שנמצאת בארץ ללא הוריה, ובהמשך איך התמודדה כאישה וכאם עם אפליה וגזענות מצד הרשויות, מוסדות החינוך והשכנים. ישבנו מולה בפיות פעורים, מלאות הערכה ורואות את גדולתה. האישה שנראתה עדינה ושקטה, התגלתה כבעלת עצמות ומעוררת השראה.

אדם זקוק לספר את הסיפור שלו על מנת להכיר את עצמו ואת כוחותיו. הנכחת הסיפור בכתיבה, הקראתו מולנו, חברות הקבוצה, וההאזנה שלנו, העניקה לסיפור תוקף שרחל כאישה אתיופית בישראל, לא קיבלה מספיק ממנו עד כה.  

במשך השנתיים שאחרי הסדנא, רחל כתבה את הטקסטים בנחישות ובהתמדה, וארזה אותם לכדי סיפור. בהמשך בחרנו, ערכנו ושזרנו את הפרקים, מיקדנו את הדרמה, הפכנו את הסיפור לנגיש.

הספר שנוצר הוא סיפור ישראלי, נשי, על גבורת היומיום, על בחירה באקטיביות מול גזירות גורל, על הליכה עם הלב באומץ ובראש מורם. אני מתרגשת על ההזדמנות להיות חלק מהיציאה לאור של היצירה המשמעותית הזו.

בתום הספר רחל כותבת על חוויית הכתיבה – 

"במסע לארץ, כמו בחיים, היו דברים ששכחתי, הדחקתי, או לא תמיד הבנתי בדיוק מה קורה בזמן שזה קרה. אבא שלי למשל זוכר שאני ביקשתי מאוד לצאת למסע, ואני זוכרת משהו אחר. אני זוכרת שאני הסכמתי להצעה שלו. אולי הוא מעדיף לחשוב על זה כך, בגלל ייסורי המצפון שיש לו על כך ששלח אותי לבדי. 

שאלתי שאלות וגיליתי דברים חדשים שלא ידעתי או לא זכרתי. כמו למשל, בדיעבד הסתבר לי שביום השלישי למסע באיזשהו שלב התחלתי ללכת לאט ונשארתי אחרונה. לא זכרתי שנשארתי מאחור. אני זוכרת שדיברתי עם עצמי, שאסור לי להתעייף, שאין לי זכות להתעייף. שיש ילדים קטנים יותר, שלהם מותר להתעייף, כנראה לא רציתי לזכור את חולשותיי.

במהלך הכתיבה היה לי קשה עם התגובות של האנשים סביבי. כשסיפרתי שאני מתחילה לכתוב ספר, תגובה אחת נחרטה בי, "היום כל בן אדם שני מוציא ספר". לקחתי את זה קשה. איפה ההתלהבות? זה שונה! זה שלי! שלנו! כשקראתי מול המשפחה שלי קטע מסויים יותר מפעם אחת, אמרו "עוד פעם הסיפור על סודן!" נעלבתי עד דמעות.

היתה לי ציפייה שישאלו אותי לאיפה הגעתי, מה כבר כתבתי, שיבקשו ממני לשלוח קטעים. לפעמים הרגשתי שהסיפור לא מעניין אותם, או שהם לא רוצים לדעת!

עם הזמן, הבנתי שזו בעיה שלי, שאני מצפה שכולם יראו את הסיפור שלי במרכז חייהם. הבנתי שזה שלי, לא שלהם. הסיפור שלי הוא שלי. חוויית הכתיבה היא שלי.

ברגע שהבנתי זאת פירשתי את ההתנהלות שלהם אחרת. אולי הם לא רוצים לגעת בנושא כדי לא להכאיב לעצמם או לי.

מה שלא יהיה ערכו של הספר בפני עצמו, לחברה האתיופית או לחברה הישראלית בכלל, אני עברתי תהליך ריפוי בכתיבה שלו. בזמן הכתיבה חוויתי מחדש הרבה מהרגשות שחוויתי אז, כל רגש שעלה בכתיבה חוויתי בעוצמה. ואני מרגישה שכך יכולתי להתבונן בפצעים ולטפל בעצמי. זה היה תהליך מרפא."

רחל סיפרה לי שלאחר שהספר יצא הוא עורר גלים וגאווה בקרב משפחתה וחבריה.

דרך מילותיה הסכימו האנשים סביבה לשוחח על מה שחוו בדרך מאתיופיה לישראל ובארץ, לבטא רגשות ולחשוף קשיים.

תהליך הריפוי לא היה עבור עצמה בלבד, אלא עבור הקהילה אליה היא שייכת.

 

מרקאו / רחל דאויט (זב-אדרו גביהו). עריכה: ענת שן. איפאבליש הוצאה לאור, 241 עמודים.

רחל מרצה על הספר וניתן ליצור איתה קשר בפייסבוק

להזמנת הספר לחצו כאן

תרגיל כתיבה – 

ספרי על חוויה שזכרת בצורה מסויימת ולאחר מכן הסתבר שהיא אחרת לגמרי.

אהבתם? שתפו!

לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -

דברו אלי

טיפול ביבליותרפי

סדנת כתיבה 

הזמנת הרצאה

הפודקאסט

רכישה מרוכזת של ספרים

 או לכל עניין מעניין אחר –

עדויות מגוגל

רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
דבורה ארקינד
תודה גדולה שמורה למיה שהניעה את התהליך המבורך הזה. במקצועיות, ברגישות ובתבונה הובילה אותנו באמצעות הסיפור אל המקומות המבקשים ריפוי בתוכנו וכך רכשנו כלי ל"כאן ועכשיו" וגם למחר ולמחרתיים: לראות בפרטי קורותינו פרקים בסיפור שאנחנו הגיבור שלו, להבין את מניעינו ולרפא את עצמנו.
ד"ר אליף פראנש
מיה, תחנה בחיים שכיוונה אותי לאפיק חדש, מיוחל ויפה. ללמוד אצל מיה פירושו להיפתח לעולמך הפנימי, להגיע אליו, לגעת האמת ללא מסכות. לחסוך שנות חיפוש, ולמצוא את המטמון החבוי בתוככי נפשך ומחשבותיך. ממיה למדתי להיות אני כפי שתמיד רציתי. כל מפגש- שעור היה מסע גילוי, במסעו של הגיבור. תודה רבה מיה, שנתת לי להאמין בגיבור שבי.
אירה בינימין
חוויתי במשך השנה צמיחה, פריחה בלתי פוסקת, הסיפורים שיצאו ממגירות החיים הפתיעו גם אותי. הצלחתי בזכות ההנחיה המדהימה ואישיותה המיוחדת של מיה שצרה מרחב שמוחזק היטב, פינה בטוחה לכולנו להביא את הסיפורים האינטימיים ולפעמים לא פשוטים, מיה הייתה שם ללא וויתורים וללא הנחות, ראתה אותנו אחת אחת, עם עומק ורגישות, באהבה ענקית.
אינאס חביב אללה
בזכות מיה כמורת דרך שהובילה אותי בשבילים האפלים במעמקי נפשי ורוחי פתחה בפני הזדמנות לפגוש את אינאס שלא הצלחתי קודם לפגוש מרוב הקליפות שהייתה עטופה בהן; זה היה חלון הזדמנויות שדרכו נפתחה עוד חלונות וחלונות שבחיי לא העזתי לפתוח קודם. מפגש אחרי מפגש. נבהלתי, בכיתי והתפרקתי, רעדתי, ירדתי, עליתי, צללתי ועפתי אל מעמקי נפשי.
ליליאן בשארה – מנסור
כל מפגש העברת בנדיבות, באהבה, בעומק, במקצועיות ובאווירה נוחה שמשכה אותי עוד יותר להיות פעילה בתוך המפגשים. העברת לי בצורה אישית איך להיות יותר קרובה לכתיבה מזוית אחרת ולהתפעל מההזדמנות החדשה שעמדה בפני. ברצוני להודות לך מעומק הלב בתקוה שנמשיך להיות בקשר ישיר, כמנחה בסדנאות שאני מעבירה לנשים ועם הספר החדש שהוצאתי.
קרן קידר
סדנת כתיבה עם מיה הוד רן הייתה בשבילי מתנת חיים. שיתפנו, התרגשנו ואפילו בכינו ביחד. הכתיבה עוררה בי המון רגשות, הוציאה ממני הרבה זיכרונות טובים ופחות , והעניקה לי דרכי התמודדות עם מצבים לא פשוטים בחיים. כן, פתאום הכרתי את עצמי יותר טוב מה שנשאר בי זה השינוי שעשיתי ולעיתים חשק עז לשבת ולכתוב משהו וזה ממש עובד. תודה מעומק ליבי למיה!
ענת בורכוב
מיה יקרה! זה הזמן להודות מקרב לב על הכל -הנושאים המעניינים שהבאת להתייחסות שהדליקו.. שחיברו לעצמי.. בכל מפגש זמן למכביר שאפשר לחשוב להרגיש..מרחב להעלות על הכתב.. המחוייבות לכתיבה שהיתה באויר הפתוח ההתייחסות העניינית, הרגישה והממצה שלך לכתיבה של כל אחד ואחת. תודה מקרב לב על ההשראה והחיבור לחיים וברכות יישר כוח.
ליאת צור
הקורס אתך היה עבורי עונג צרוף מתחילתו ועד סופו. הדרך בה העברת את הקורס. בחירת הנושאים, הצגתם דרך טקסטים חכמים, מרגשים, משעשעים. החיבור לתיאוריה מעולם הפסיכואנליזה והקישור להכנסתם לקליניקה. ובעיקר ההתנסות האישית בכתיבה. כל אלה היו בשבילי הנאה שלמה וחיכיתי למפגש איתך. תודה על קורס נהדר שהלוואי שיהיה תלת שנתי.
ענת מיטלמן
סיימתי את סדנת מסע הגיבורה אצל מיה, לקרוא לזה סדנא זו טעות. מדובר במסע ארוך לגלוי עוצמות אישיות, עוצמות בקבוצה - חברות וכל זה תוך כדי כתיבה . המסע היה מרתק הנושאים מפעימים, ודרך הגילוי היתה כמו להסיר כל פעם בד מגלימה עטויית צבעים. יצאתי מלאה כרימון בחויות חלקן מטלטלות אך כולן מלמדות ומעשירות. זו היתה חוויה שהתאפשרה הודות להנחייה מדויקת, מאפשרת של מיה, חוויה שלא תישכח. מומלץ ומשנה תפיסה.
שרון גת
החיים בנויים ממסעות. זה היה המסע שלי השנה, הקבוצה הזו. קבוצת נשים אמיצות וגיבורות שפתחו את ליבן וכתבו את עצמן ברגישות ובאהבה, נותנות למילים כוח ומשמעות. מיה נתת את הטון. במקצועיות וברגישות לא הססת לגעת בכואב במצחיק ובנסתר, תוך חשיפה לטקסטים וקטעים מצולמים רלוונטים שסייעו להבין מושגים שנגענו בהם. תודה על מסע שותפות כתיבה שבועי רווי דמעות וצחוק.
אורנה ברואייר
בזכות הסדנא הנפלאה של מיה, חזרתי לכתוב. כל נושא העלה מחשבות, זכרונות וקשת שלמה של רגשות, וגרם לי להביט עמוק אל תוך נפשי, לנסות להבין ובעיקר להביע את אשר מתחולל בקרבי. בכל מפגש, היא ניווטה בכישרון רב בין הקניית חופש מוחלט לכתיבה, לבין שמירה על מסגרת והדרכה בגישתה המקצועית והרגישה, מיה הוציאה אותנו למסע בדרך אל אוצר אמיתי. למעשה, היא עזרה לי למצוא את קולי, שחשבתי שאבד לי, ועל כך תודה מעומק לבי.
דוריס הרטנו
אני מסיימת את מסע הגיבורה שאני, ימי שלישי עם מיה. אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת למסע הזה. כל מפגש עבורי היה כתם צבע עז ושמח על דף לבן. כל פעם שהתיישבתי לכתוב - גדלתי. האתגר שהצבתי לעצמי הניב בי הרבה כוחות שלא ידעתי עליהם. אני מודה למזלי הטוב. המסע הראשון עם מיה היה לי כל כך מעשיר ומעצים אז יצאתי שוב . יום שלישי יצאתי לטיול שאין כמוהו בעולם . הטקסטים שכתבתי גרמו לי לאושר גדול של חווית יצירה. אני אסירת תודה לך מיה .
רחל דאויט
הגעתי לסדנא עם חששות ולבטים, שיתפתי את מיה והיא נתנה לי הרגשה שחוץ מהכתיבה שאקבל עוד הרבה. כמה היא צדקה. חיכיתי כל שבוע למפגש עם הבנות ולשמוע סיפורים, ובעיקר לכתוב לכתוב... אבלי הכי חשוב יצאתי חזקה, עם יכולת להוציא את המסע החיים שלי על הנייר, לשפוך את כל מה ששמרתי בקרקעית הלב. כמו עברתי טיפול לחיזוק הנפש.
מיכל בנדוב
מיה היא מטפלת, מנחה, מובילה מעולם אחר. למיה יש יכולות מיוחדות של הקשבה והבנה. מיה הראתה לנו איך הכתיבה מאפשרת הסתכלות אחרת על החיים, על המשפחות, על מערכות יחסים על קשיים, פחדים והתלבטויות. לאור היחס המקבל והמכיל של מיה הצלחנו לשתף את הסיפורים ואפילו האינטימיים ביותר בקבוצה ולקבל אמפטיה, חיזוק ואהבה מכל חברות הקבוצה. מיה תודה על שנה מופלאה.

בפייסבוק