אין צורך בניסיון, אני מתייחסת לכתיבה ככלי לעבודה פנימית עם הנפש.
בניגוד להנחה הרווחת שביקורת משפרת אותנו, מצאתי עם השנים שההפך הוא הנכון.
למרות שנלמד טכניקות שונות ונשתפר מעצם התרגול,
לא נעסוק בביקורת שברוב המקרים משתקת.
המטרה היא ליצור מקום בטוח ופורה למבע אותנטי.

אין חובת שיתוף, בסדנת הכתיבה נוצרת אווירה נעימה ומפרגנת
כל אחת בוחרת אם לשתף וכמה על פי אופייה ורצונה.
הטקסטים נקראים כמו במעגל הקשבה, כדי לתת מקום ותוקף לסיפור שלי, ללא קבלת משוב אלא 
באופן הרמוני שמעניק כוחות להמשך דרך היצירה.

אם את רוצה או לא, כל הזמן את מספרת לעצמך את הסיפור שלך,
מגלגלת בתוכך מחשבות ורעיונות על העבר, ההווה והעתיד.
הכתיבה מעניקה למחשבות עוגן, מאפשרת את החופש לספר בדרך שלך,
עם הזמנה להביא על הסיפור מזוויות שונות ולהתגמש.

בטיפולים, בסדנאות ובקורסים שלי, אני מעודדת לכתוב בשפת האם, היא השפה הרגשית שלך. אם רוצים לחלוק, במפגש אפשר לקרוא בשפה אחרת (גם אם לא נבין, העיקר שאת.ה כן) או לתרגם לנו.

סדנת הכתיבה אינה טיפולית, אך היא נוגעת בחומרי נפש עדינים, המפגש עם תחנות ממסע חייך מעלות רגשות שונים. אין בסדנא התמקדות קבוצתית באחת המשתתפות וגם לא דינאמיקה קבוצתית, רוב הזמן מוקדש לכתיבה נטו.

במפגש תקבלו רעיונות ודרכים להמשיך לתרגל בבית, אך כיוון שמדובר בסדנא חד פעמית, אין המשכיות ממפגש למפגש.

יש נשים שבאות ללמוד אצלי שוב ושוב, אין לי כבר מה ללמד אותן, הן מכירות את הסיפורים שלי בעל פה
אבל הן באות בשביל המסגרת, התרגילים וההטמעה של זמן הכתיבה, ההתמסרות שלך לעצמך, באופן קבוע.

המפגש מוקלט וזמין לצפייה למשך שבוע.