אין צורך בניסיון, אני מתייחסת לכתיבה ככלי לעבודה פנימית עם הנפש.
בניגוד להנחה הרווחת שביקורת משפרת אותנו, מצאתי עם השנים שההפך הוא הנכון.
למרות שנלמד טכניקות שונות ונשתפר מאוד,
לא נעסוק בביקורת שברוב המקרים משתקת ומוציאה מההנאה של התהליך.
המטרה היא ליצור מקום בטוח ופורה למבע אותנטי.

אין חובת שיתוף, בסדנת הכתיבה נוצרת אווירה נעימה ומפרגנת
כל אחת בוחרת אם לשתף וכמה על פי אופייה ורצונה במפגשים.
הטקסטים נקראים כמו במעגל הקשבה, כדי לתת מקום ותוקף לסיפור שלי
באופן הרמוני שמעניק כוחות להמשך דרך היצירה.

אם אני רוצה או לא, אני כל הזמן מספרת לעצמי את הסיפור שלי
מגלגלת בתוכי מחשבות ורעיונות על העבר, ההווה והעתיד.
הכתיבה מעניקה למחשבות עוגן, מאפשרת את החופש לספר בדרך שלי,
עם אפשרות להביא על הסיפור מזוויות שונות ולהתגמש.

סדנת הכתיבה אינה טיפולית, אך היא נוגעת בחומרי נפש עדינים, המפגש עם תחנות ממסע חייך מעלות רגשות שונים. לכן התהליך נבנה באופן הדרגתי ובטוח כשהמטרה היא להתפתח ולהכיר את עצמך יותר.
אין בסדנא התמקדות קבוצתית באחת המשתתפות וגם לא דינאמיקה קבוצתית, רוב הזמן מוקדש לכתיבה נטו.

כן, אנו נעזרים במיתוסים וברעיונות קדומים שמעניקים צורה ברורה לתהליך המסע.
גיבורים וגיבורות שהלכו בדרך לפנינו, מסמנים את מפת הדרך ומסייעים מול אתגרים.
רוח מסורות החכמה העתיקות מצעידה אותנו קדימה באומץ הדרוש לחקור את סיפור חיינו.

סדנת הכתיבה החד פעמית היא מפגש חווייתי בטבע, שמאפשר להסתכל בעיניים, להנות מהיופי סביב ובתוכנו. 

בשל המצב אני מאפשרת הפעם להצטרף גם בזום.