תודה ל 130 המשתתפות והמשתתפים במפגש ועל הגבורה שגילו במהלכו.
מצורפת ההקלטה וכל התרגילים, הטקסטים וההשראה.
וגם אפשרויות להמשיך את התהליך באופן פרטני, או קבוצתי, סדנאות או קורסים, פרונטלי או זום.
כל כך חשוב דווקא עכשיו, להרים את הראש מעל המים,
להזרים מים חיים לנפש הדואבת, בעזרת היצירה.
מחקרים מראים השפעה חיובית של כתיבה על בריאות הנפש במקרה של טראומה.
הכתיבה מאפשרת ליצור איים של ביטחון ושפיות.
אני מזמינה אותך לשמור על עצמך ולהגביר את הטוב בתוכך ובעולם
בעזרת הכלי הזמין והפשוט, שעומד לרשותך בכל עת – הסיפור שלך.
אם נראה לך שהתוכן הזה יכול לעזור למישהו.י בימים מאתגרים אלה, שלח.י בבקשה.
ואם לא היית – אפשר לפנות חלון זמן, לשבת במקום פרטי, להכין משקה אהוב, להרחיק הסחות ולהתמסר.
עוגן הכתיבה – בחירה שלך
את רוצה לכתוב, אבל זה לא קורה.
יש לך סיפור טוב, חשוב, שנים את אומרת שתגיעי אליו
מתכננת בפנסיה, כשיהיה זמן, כשדברים יקרו.
כבר החלטת ארבע פעמים להתחיל וזהו, אבל כל פעם משהו נשמט
ואז דוחה, עוזבת, מאוכזבת.
תדעי
הכתיבה לא מגיעה אלייך
שום דבר לא קורה
זו את
שמושיבה את עצמך
סוגרת את הדלתות והחלונות
וכותבת.
כמה קל לשתות אותנו, הנשים
(את הגברים שותות תבניות חברתיות אחרות)
הנשיות מחייבת אותנו להתמסר החוצה
לקפוץ כל פעם שמישהו צריך משהו
לוותר על עצמנו
למה?
הדרך להכניס את עצמך למהלך
הוא אירוע קבוע, בלו"ז
לעזוב את על מה שצריך
את הסידורים שלא יגמרו לעולם
גם הדחופים
לשחרר את הרצונות של אחרים ממך
גם הקרובים
ולהסכים.
להתמסר.
כמו חוג
כמו שאני לא שואלת כל שבוע לאן אלך הפעם
אלא יודעת שיש לי מורה וזמן ומקום – ומגיעה.
אפשר שעה, אחר צהריים, בוקר, לילה
עדיף לא כל יום, כי אז ההתלהבות תפוג
ויימאס לך.
כדאי שהזמן הזה יישאר עם טעם של עוד
משהו שתחכי לו.
בשבוע השלישי ההצהרה כבר תשמע יותר חזק בלב
ותדחוף אותך להתמדה.
את יודעת,
יש כאלה שמגיעות אלי פעם אחר פעם, במשך שנים.
אין לי מה ללמד אותן יותר
אני כבר לא מחדשת להן שום דבר
הן מכירות את הסיפורים שלי בעל פה
אבל באות ושוב,
רק בשביל המסגרת
הפעימה השבועית הקבועה.
מי ייתן ובשנה זו תהיי קשובה למאווייך
תתפללי במילים שלך
תניחי סיפורים
ותיבראי חדשים.
אומרים שמה שעושים בתחילת השנה
קורה כל השנה
מעין הצהרת כוונות.
אז התרגיל הוא כזה –
לפתוח יומן ולסמן זמן
לבחור מקום נעים, נכון
להכין לעצמך קפה בדיוק כמו שאת אוהבת
לפתוח מחברת (כריכה שמחה, צבעונית, ריח טוב)
ולכתוב.
אף אחת לא תבדוק אותך
איש לא ידע אם לא
רק את.
רק
את.
מיה הוד רן
אז
בלי תירוצים ובלי לחכות למוזה
על ההתמדה שבכתיבה
על להכניס אותה לשגרה
וגם תרגיל
נראה אותך עושה אותו!
ועוד קוריוז שאני תמיד מספרת לסטודנטים ותלמידות
התקופה שכתבתי בה הכי הרבה בחיים שלי,
היתה כשלמדתי תואר שני בכתיבה יוצרת באונ' חיפה.
לא כי אז היתה לי מוזה
אלא מהסיבה הפשוט
שהייתי צריכה להגיש תרגילים משבוע לשבוע.
אז הבנתי שלמוזה לא מחכים
נערכים לכבודה
משתחווים בפניה
והיא מגיעה.
לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -
דברו אלי
טיפול ביבליותרפי
סדנת כתיבה
הזמנת הרצאה
הפודקאסט
רכישה מרוכזת של ספרים
או לכל עניין מעניין אחר –
