חו"ל עם הילדים – עצות מעשיות

אם אתם עומדים לשהות במקום אחד, או בקרוואן, ולא סגורים על מזג האוויר לכן הבאתם כמה זוגות נעליים לכל בן משפחה, אפשר לארגן בכניסה למקום בו אתם ישנים – ארגז נעליים. זה פותר בלאגן והעלמויות מסתוריות של בני זוג. זה מאוד נוח כי כולם בכניסה מסירים את הנעלים ושמים אותם בארגז וביציאה נועלים אותן.

עוד לגבי ציוד:

אסלונית מתקפלת מפלסטיק (בתמונה) מעולה לילדים בשירותים הציבוריים. קומפקטי, סטרילי ועבורי זה היה מרגיע.

מצעים עושים תחושה נעימה וחמימה, זה לא כבד ובכל מקרה שווה לסחוב כדי להרגיש שישנים על משהו מוכר ונעים (מה גם שבמזרח המצעים לא תמיד נקיים ומכובסים בין אורחים לאורחים).

מנשא שהופך לעגלה – קנינו אותו יד שניה, בארץ השתמשנו בו ממש מעט פעמים, אבל בטיול הוא היה לא פחות מהצלה. שניים במחיר אחד. לטרקים קצרים כשהדרך הופכת מסלולה לשביל אבנים ובכלל.

נוזל אלכוהולי מחטא – בקבוקון קטן שנשאנו בתיק, ופתחנו עמו כל ארוחה בהודו בשטיפת ידיים משפחתית, טוב גם אחרי החלפת חיתולים בדרך כשאין מים זמינים או כשהמים לא נקיים.

מגבות יבוש מהיר – מעבר להקלה על המשקל (כי הן דקות ומבד מאוד מאוורר), הן מתייבשות מהר וזה יתרון עצום, במיוחד בזמני מעבר.

רעשן חרקים – מן מכשיר לבן קטן שמחברים לחשמל ועושה רעש שיתושים וחרקים לא אוהבים. זה לא מנע מאיתנו להדוף עכבישים בגודל יד מהחדר, אבל זה תרם לתחושת הביטחון הכללי.

בטיול עצמו

טיול הוא מצב של שינוי, בדרך כלל למבוגרים קשה יותר להסתגל אליו מילדים, גם כי אנחנו נושאים ברוב ההכנות וההתארגנות שלעתים לוקחת לא מעט אנרגיה. ואז מגיע הרגע ונוסעים. הציפייה היא שמיד תחושת החופש תעטוף את כולנו בשמחה ושלווה, והנה זה לא קורה. האכזבה יכולה ליצור את המצב ההפוך לו קיווינו, ושמעתי על לא מעט אנשים ומשפחות שהטיול שלהם התחיל במשברים. זה לא חייב להיות ככה.

מעברים

ההתארגנות לטיול – אריזות, פרידות, סגירות עניינים – גורמת למתח בקרב כולם. בנוסף הטיסה עצמה, פערי שעות אם יש, לעתים דילוג על לילה וכו’, יוצרים עייפות. חשוב להקל על עצמכם כמה שיותר. למשל לדעת איפה ישנים בלילה הראשון. מיד אחר כך אפשר לשנות, אבל הידיעה מורידה מהפרק עוד התעסקות כשאתם עייפים מטלטלות הדרכים. לקחת אתכם תמיד נשנושים לדרך, משחקים ודברים אהובים שיקלו. בשורה התחתונה, אם אתם רגועים, מדהים כמה מהר ילדים יכולים להרגיש נינוח במקום חדש, למעשה עבורם, המקום שישנים בו, הוא הבית.

שגרה

נטייה של הורים היא לחשוב שילדים זקוקים לשגרה כדי שהיום יעבור חלק. זה נכון במידה מסויימת, מצד שני הם מאוד גמישים. לכן אם יום אחד הולכים לישון ב7 בערב וביום אחר ב 10 בלילה, הם ישנו יותר ביום שאחרי וזה לא ישבור שום סדר יום. ממה שלמדנו, מה שהכי חשוב, אולי כמו בבית, זה לא להגיע למצב של רעב או עייפות של אחד מבני המשפחה, ואם זה קורה, לדעת להפסיק את הפעילות הנוכחית ואף לוותר עליה, גם אם מאוד רציתם להגיע לפסגה של הר עם נוף מטריף. ברגע שמופר איזון של אחד מבני המשפחה, זה יכול להדביק מיד את השאר. לכן חשוב להיות קשובים לכולם. מלבד זאת יש לשמור על עוגנים לאורך היום, כל משפחה לפי טעמה – מנוחת צהריים, סיפור לפני השינה וכו’.

זמן פרטי

שלא כמו בבית, שכל אחד נמצא בעיסוקיו ומתראים ביחד למספר שעות ביום, בטיול נמצאים כל הזמן יחד. המצב הזה מחייב את האפשרות שלכל אחד יהיה את הזמן שלו. ההורים יכולים לתת אחד לשני הפסקה מידי פעם, אם לנוח, לקרוא, לטייל וכו'. גם הילדים יכולים ללמוד שיש לכל אחד מבני המשפחה זמן פרטי בו הוא מתמקד בעיסוקיו ולא מפריעים לו. אפשר להגדיר זמן משפחתי, או לדאוג לכך שכל אחד שרוי בזמן פרטי שכזה, כשמתאים לו. לא מדובר רק על הפוגה להורים, אלא לפרטיות ולזמן איכות עצמי של כל ילד. אם בבית לילדים יש חדר, או את הזמן שהם לבד, אחרי הגן או בית הספר, כשאחד מהאחים בחוג או אצל חבר, גם כאן, במצב בו כולם כל הזמן יחד, כדאי לאפשר את השהות לבד.

עצמאות

טיול הוא זמן טוב להאציל סמכויות, לפי הגילאים והיכולות. מעזרה בהכנת האוכל, סידור הבית, כביסה ואפילו אופי המסע. ילד גדול עם אפשרויות המידע של היום יכול לתכנן יום טיול – לאן נוסעים, היכן מבקרים, מה אוכלים וכו'. מעניק תחושה של אחריות ושותפות למסע המשפחתי.

לשחרר את האקלטרוניקה

טיול הוא זמן טוב לקחת פסק זמן ממחשב, טלפון, אינטרנט ועוד. כמו בארץ, גם כאן חשובה הגדרה ברורה של מה מתי וכמה. המעטנו בשיחות סקייפ ותקשורת צפופה מידי כי לפעמים זה תופס באמצע זמנים לא מתאימים, ומנתק מהרגע. אתם הראשונים לתת דוגמא לזה כך שאם אתם מפשפשים בפלאפון כל הזמ זו בעיה. הרעיון הוא לצמצם את זמן הבהייה מול מסכים והתקתוק על מקלדות. זה שיוצאים לטיול משפחתי לא אומר באופן אוטומטי שנמצאים יחד. בטיול משפחה יכולה לשהות יחד באופן מנותק להפליא, מי בפייסבוק, מי בווטסאפ, מי בסקייפ. אם כבר יצרתם לעצמכם את החופשה הזו, פינתם זמן שילמתם כסף, תכננתם, למדתם את המקום, קחו את זה עוד צעד קדימה – ותהיו יחד.

Cheese

כפריקית של תיעוד, היה לי קשה עם ההחלטה שלנו להפסיק קצת עם המצלמה. ראינו שכל פעם שאנחנו מוציאים אותה החוויה נפסקת. מצד אחד כל כך רוצים לתפוס את הרגע, מצד שני המצלמה מוציאה אותנו ממנו כליל. אז הפסקנו לחייך למצלמה, וצלמנו באופן בלתי מורגש וכשהתאפשר. אפשר לעודד את הגדולים לכתוב יומן, לא רק איפה הייתי ומה עשיתי, אלא חוויות, רגשות ועוד, נחמד להסתכל על כך אחר כך בפרספקטיבה ולראות מה עברנו. עוד רעיון לתיעוד עבור קטנים – לצייר את הטיול, במחברת קטנה, בטושים וצבעים, ליצור סיפורים עבור בני המשפחה, כולל ריבים, חברויות ובדיחות משפחתיות פרטיות.

ולבסוף

יש המון ספרי מסעות, אמליץ פה על שניים מצויינים שיכולים לתת השראה כי הם על משפחות מטיילות. האחד משפחתי וחיות אחרות של ג’רלד דארל. ספר אוטוביוגרפי של הסופר וחוקר הטבע, שבילדותו שהה עם משפחתו מספר שנים באי יווני. ספר מצחיק, שובה לב ומלא אהבה לאדם ולסביבה. ספר נוסף הוא מסע האלפס, של אדית אונרסטאד, ספר שקצת קשה יותר להשיג כי הוא ישן, על משפחה שוודית שנוסעת לטייל בקרוואן באירופה. ספר מופרע וחמוד כל כך.

נסיעה טובה