"אתה באמת רוצה להיות סופר?", "כמובן, מה השאלה", עניתי בקוצר רוח. "ומה תכתוב?", "אכתוב סיפורים". "ועל מה יהיו הסיפורים?" משכתי בכתפי. "אני משערת שתכתוב על החיים", בטאה אמא בקול את מחשבתה, "הרי כולם עושים כך"…
"ולכן תהיה חייב להכיר את החיים. לא די שתצטיין בכישרון של מספר, בדמיון, בידיעת השפה, אלא תהיה חייב להכיר את החיים על כל צדדיהם, גם היפים וגם המכוערים, תצטרך להבין אותם לאשורם, ללמוד את המנגנונים העדינים שמפעילים את האכזריות ואת הרוע, את הקנאה ואת החמלה. לא תוכל להסתפק בכך שיש לך כישרון וחושים מרגישים".
חיים באר / חבלים. הוצאת עם עובד. עמ' 249