המדור שמיטה או איך ויתרתי על… נולד מהצורך לשמוט בלי לעזוב הכל, פיסית לפחות. יש לנו הכל וכל הזמן חסר לנו. אנחנו קונים ללא הפסקה, אך לא מרוצים משום דבר. חשבנו שהרפואה והטכנולוגיה יפתרו לנו את הבעיות, ובפועל אנחנו סובלים מתסכול ודיכאון. אולי אנחנו מחפשים במקום הלא נכון? ההתרחקות מהטבע, מהגוף מהאינסטינקטים שלנו, יצרו פער מעורר חרדה.
לוותר, על משהו, הוא ההפך של כל מה שקורה סביבי. כולנו רוצים עוד ומהכל. לגוון, להתנסות, בגדול. מצד שני, הדתות, המסעות הרוחניים, האתגרים הגופניים, רומזים לנו שויתור הוא חלק מרכזי מהדרך. במדיטציה מוותרים על מחשבות. בהתנזרות מוותרים על מין. בדיאטה מוותרים על מתוק. צמחונים מוותרים על בשר. פציפיסטים מוותרים על נשק. על מה אנחנו מוכנים לוותר?
לאורך שנת השמיטה, אכתוב בכל פעם על משהו שהסרתי מחיי. אספר את הסיפור שמאחור ואבדוק בכנות מחרידה, האם אני מוכנה לוותר, מה המחיר והאם אני עדין נשארת נאמנה לטבע שלי.
