יצאנו לדרך. בקרוואן יש את כל מה שצריך בשביל לחיות, רק בשטח מינימאלי. עם הקרוואן קבלנו את כל תכולתו, זה אומר כלי מטבח, כלי עבודה ועוד. כשחונים – פורקים, שזה אומר מותחים את הגג, מורידים רגליים אחוריות, מוציאים את התכולה: כיסאות פיקניק, שולחן, משחקים לילדים. ומתחילים להתארגן, שזה בדרך כלל – להכין אוכל.

הקרוואן הוא רכב בפני עצמו, שדורש טסט אחת לשנה, בדיקות בטיחות ויש לו את אנשי המקצוע המתמחים בו, כולל מוסכים שלמים לתיקון קרוואנים. הוא נקשר לרכב ונוסע אחריו. זה לא נכון לקרוואנים שמחוברים לאוטו כיחידה אחת. הם בגודל של אוטובוס ונקראים "motor home". אנחנו העדפנו את הנפרדות כי זה פחות מסורבל וקל יותר לטייל כך, מחנים את הקרוואן ונוסעים רק עם האוטו.

בפנים צריך לארגן נכון כדי שאפשר יהיה לזוז. כל מקום מנוצל לצורך אחסון. מתחת למיטות יש קופסאות ועל כל פיסת קיר נטושה מונחים ווים. המגרות נסגרות בטריקה כדי ששום דבר לא יעוף כשהקרוואן נגרר, גם המקרר ננעל. רק אלוהים יודע (ואולי גם אמא שלי) כמה אני לא סובלת לסדר ארונות, אבל פה הבגדים מקופלים כמו חיילים, אחרת הכל יהפוך תוך שעה לסלט. יש לכל אחד מדף ומיטה, אבל שאר החלל משותף. חלל זו מילה גדולה מידי להתרחשות פה – מדובר בספה סביב שולחן ורצועה ברוחב פסיעה בקו המטבח. במקרה הספציפי שלנו, בגלל שעד עכשיו ישנו עם הילדים במיטה, חל שדרוג – הם ישנים במיטות נפרדות מאתנו, לפחות ככה הלילה מתחיל. בבוקר אנחנו ארבעה על מיטת מטר וחצי, חמים ונעים.

יש קרוואנים ישנים שנראים כמו עגלות ויש אקסלוסיביים ומפקנים עם פירוטכניקות חדשניות (כמו שליפת גג בלחיצת כפתור). יש כאלה עם שירותים ומקלחת ניידים, כשבכל מקום ברחבי היבשת פזורות נקודות לריקון שירותים ומילוי מים. יש קרוואנים עם קולטים סולאריים שמספקים חשמל לעצמם. הרמה היא עניין של כסף, אבל המשמעות היא שככל שהקרוואן יותר מסודר, הוא פחות תלוי באתרים ואפשר להסתדר בו בתנאים מעולים, בשטח.
באוסטרליה נופש בקרוואנים זו צורת טיול פופלארית בקרב גילאים שונים – משפחות שנוסעות לסופי שבוע, פנסיונרים משוטטים, רווקים/ות נצחיים/ות. יש רמות שונות של פארקים לקרוואנים, כאלה עם חשמל, מים, כביסה, מטבח וכו', עולים יותר. המקומיים לוקחים איתם הכל, ממש מקימים בתים ארעיים, כולל גגונים או אוהלים מדוגמים.

יש פארקים בטבע, ואחרים בתוך העיר ממש. קיימים פארקים שאתרי הקרוואנים בהם מסודרים בשורות כמו דירות בבתים, וכאלה מרווחים פזורים ברחבי היער או החוף. יש פארקים של קרוואנים בלבד, אחרים הם אתרי נופש עם כל מיני אפשרויות שינה – צימרים, קרוואנים או קמפינג. מה שמעניין הוא שהמון אוסטרלים עושים את זה. יוצאים לטייל כשהבית איתם, בתנאים לא רעים, מבשלים על גז, עם מים זמינים, על מיטה נוחה. הם יושבים בחוץ וקוראים עיתון, עושים ברביקיו, מדברים בטלפון.

עוד לא פענחנו לגמרי את העניין הזה, כי מצד אחד זו חופשה שאתה לוקח אתך את הבית והכל זמין, מצד שני, זה "נופש" עם המון ענייני תפעול ומרשים שאנשים, בעיקר מבוגרים, בוחרים בה באופן מאוד תכוף פה. יש כאלה שהפכו את הקרוואן לבית קבע. אפשר לזהות אותם לפי הפרונט של הבית שמלא עציצים או פעמוני רוח יפים. אם אצלנו אתרי קרוואנים זו מילה גסה שקשורה לפינויים כואבים, כאן זו שגרה שאנשים חיים לפיה מבחירה.

עכשיו אנחנו לומדים את הארגון והפריקה, את הניצול המקסימלי של המקום, את הפונקציונאליות של כל פינה. למרות שקבלנו את כל הציוד מהמשפחה ממנה ירשנו את הקרוואן, קנינו לנו מצעים, כדי להרגיש שזה שלנו, ובהמשך נשפצר עוד כמה אלמנטים שיחזקו את תחושת השייכות. אנחנו עוד לא קוראים לו בית, אבל הזמן עושה את שלו. פעם מישהי אמרה לי שבשביל לאהוב צריך קודם להכיר ולצבור חוויות יחד, אני חושבת שזה מה שאנחנו עושים עכשיו.

אהבתם? שתפו!

לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -

דברו אלי

טיפול ביבליותרפי

סדנת כתיבה 

הזמנת הרצאה

הפודקאסט

רכישה מרוכזת של ספרים

 או לכל עניין מעניין אחר –

עדויות מגוגל

רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
דבורה ארקינד
תודה גדולה שמורה למיה שהניעה את התהליך המבורך הזה. במקצועיות, ברגישות ובתבונה הובילה אותנו באמצעות הסיפור אל המקומות המבקשים ריפוי בתוכנו וכך רכשנו כלי ל"כאן ועכשיו" וגם למחר ולמחרתיים: לראות בפרטי קורותינו פרקים בסיפור שאנחנו הגיבור שלו, להבין את מניעינו ולרפא את עצמנו.
ד"ר אליף פראנש
מיה, תחנה בחיים שכיוונה אותי לאפיק חדש, מיוחל ויפה. ללמוד אצל מיה פירושו להיפתח לעולמך הפנימי, להגיע אליו, לגעת האמת ללא מסכות. לחסוך שנות חיפוש, ולמצוא את המטמון החבוי בתוככי נפשך ומחשבותיך. ממיה למדתי להיות אני כפי שתמיד רציתי. כל מפגש- שעור היה מסע גילוי, במסעו של הגיבור. תודה רבה מיה, שנתת לי להאמין בגיבור שבי.
אירה בינימין
חוויתי במשך השנה צמיחה, פריחה בלתי פוסקת, הסיפורים שיצאו ממגירות החיים הפתיעו גם אותי. הצלחתי בזכות ההנחיה המדהימה ואישיותה המיוחדת של מיה שצרה מרחב שמוחזק היטב, פינה בטוחה לכולנו להביא את הסיפורים האינטימיים ולפעמים לא פשוטים, מיה הייתה שם ללא וויתורים וללא הנחות, ראתה אותנו אחת אחת, עם עומק ורגישות, באהבה ענקית.
אינאס חביב אללה
בזכות מיה כמורת דרך שהובילה אותי בשבילים האפלים במעמקי נפשי ורוחי פתחה בפני הזדמנות לפגוש את אינאס שלא הצלחתי קודם לפגוש מרוב הקליפות שהייתה עטופה בהן; זה היה חלון הזדמנויות שדרכו נפתחה עוד חלונות וחלונות שבחיי לא העזתי לפתוח קודם. מפגש אחרי מפגש. נבהלתי, בכיתי והתפרקתי, רעדתי, ירדתי, עליתי, צללתי ועפתי אל מעמקי נפשי.
ליליאן בשארה – מנסור
כל מפגש העברת בנדיבות, באהבה, בעומק, במקצועיות ובאווירה נוחה שמשכה אותי עוד יותר להיות פעילה בתוך המפגשים. העברת לי בצורה אישית איך להיות יותר קרובה לכתיבה מזוית אחרת ולהתפעל מההזדמנות החדשה שעמדה בפני. ברצוני להודות לך מעומק הלב בתקוה שנמשיך להיות בקשר ישיר, כמנחה בסדנאות שאני מעבירה לנשים ועם הספר החדש שהוצאתי.
קרן קידר
סדנת כתיבה עם מיה הוד רן הייתה בשבילי מתנת חיים. שיתפנו, התרגשנו ואפילו בכינו ביחד. הכתיבה עוררה בי המון רגשות, הוציאה ממני הרבה זיכרונות טובים ופחות , והעניקה לי דרכי התמודדות עם מצבים לא פשוטים בחיים. כן, פתאום הכרתי את עצמי יותר טוב מה שנשאר בי זה השינוי שעשיתי ולעיתים חשק עז לשבת ולכתוב משהו וזה ממש עובד. תודה מעומק ליבי למיה!
ענת בורכוב
מיה יקרה! זה הזמן להודות מקרב לב על הכל -הנושאים המעניינים שהבאת להתייחסות שהדליקו.. שחיברו לעצמי.. בכל מפגש זמן למכביר שאפשר לחשוב להרגיש..מרחב להעלות על הכתב.. המחוייבות לכתיבה שהיתה באויר הפתוח ההתייחסות העניינית, הרגישה והממצה שלך לכתיבה של כל אחד ואחת. תודה מקרב לב על ההשראה והחיבור לחיים וברכות יישר כוח.
ליאת צור
הקורס אתך היה עבורי עונג צרוף מתחילתו ועד סופו. הדרך בה העברת את הקורס. בחירת הנושאים, הצגתם דרך טקסטים חכמים, מרגשים, משעשעים. החיבור לתיאוריה מעולם הפסיכואנליזה והקישור להכנסתם לקליניקה. ובעיקר ההתנסות האישית בכתיבה. כל אלה היו בשבילי הנאה שלמה וחיכיתי למפגש איתך. תודה על קורס נהדר שהלוואי שיהיה תלת שנתי.
ענת מיטלמן
סיימתי את סדנת מסע הגיבורה אצל מיה, לקרוא לזה סדנא זו טעות. מדובר במסע ארוך לגלוי עוצמות אישיות, עוצמות בקבוצה - חברות וכל זה תוך כדי כתיבה . המסע היה מרתק הנושאים מפעימים, ודרך הגילוי היתה כמו להסיר כל פעם בד מגלימה עטויית צבעים. יצאתי מלאה כרימון בחויות חלקן מטלטלות אך כולן מלמדות ומעשירות. זו היתה חוויה שהתאפשרה הודות להנחייה מדויקת, מאפשרת של מיה, חוויה שלא תישכח. מומלץ ומשנה תפיסה.
שרון גת
החיים בנויים ממסעות. זה היה המסע שלי השנה, הקבוצה הזו. קבוצת נשים אמיצות וגיבורות שפתחו את ליבן וכתבו את עצמן ברגישות ובאהבה, נותנות למילים כוח ומשמעות. מיה נתת את הטון. במקצועיות וברגישות לא הססת לגעת בכואב במצחיק ובנסתר, תוך חשיפה לטקסטים וקטעים מצולמים רלוונטים שסייעו להבין מושגים שנגענו בהם. תודה על מסע שותפות כתיבה שבועי רווי דמעות וצחוק.
אורנה ברואייר
בזכות הסדנא הנפלאה של מיה, חזרתי לכתוב. כל נושא העלה מחשבות, זכרונות וקשת שלמה של רגשות, וגרם לי להביט עמוק אל תוך נפשי, לנסות להבין ובעיקר להביע את אשר מתחולל בקרבי. בכל מפגש, היא ניווטה בכישרון רב בין הקניית חופש מוחלט לכתיבה, לבין שמירה על מסגרת והדרכה בגישתה המקצועית והרגישה, מיה הוציאה אותנו למסע בדרך אל אוצר אמיתי. למעשה, היא עזרה לי למצוא את קולי, שחשבתי שאבד לי, ועל כך תודה מעומק לבי.
דוריס הרטנו
אני מסיימת את מסע הגיבורה שאני, ימי שלישי עם מיה. אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת למסע הזה. כל מפגש עבורי היה כתם צבע עז ושמח על דף לבן. כל פעם שהתיישבתי לכתוב - גדלתי. האתגר שהצבתי לעצמי הניב בי הרבה כוחות שלא ידעתי עליהם. אני מודה למזלי הטוב. המסע הראשון עם מיה היה לי כל כך מעשיר ומעצים אז יצאתי שוב . יום שלישי יצאתי לטיול שאין כמוהו בעולם . הטקסטים שכתבתי גרמו לי לאושר גדול של חווית יצירה. אני אסירת תודה לך מיה .
רחל דאויט
הגעתי לסדנא עם חששות ולבטים, שיתפתי את מיה והיא נתנה לי הרגשה שחוץ מהכתיבה שאקבל עוד הרבה. כמה היא צדקה. חיכיתי כל שבוע למפגש עם הבנות ולשמוע סיפורים, ובעיקר לכתוב לכתוב... אבלי הכי חשוב יצאתי חזקה, עם יכולת להוציא את המסע החיים שלי על הנייר, לשפוך את כל מה ששמרתי בקרקעית הלב. כמו עברתי טיפול לחיזוק הנפש.
מיכל בנדוב
מיה היא מטפלת, מנחה, מובילה מעולם אחר. למיה יש יכולות מיוחדות של הקשבה והבנה. מיה הראתה לנו איך הכתיבה מאפשרת הסתכלות אחרת על החיים, על המשפחות, על מערכות יחסים על קשיים, פחדים והתלבטויות. לאור היחס המקבל והמכיל של מיה הצלחנו לשתף את הסיפורים ואפילו האינטימיים ביותר בקבוצה ולקבל אמפטיה, חיזוק ואהבה מכל חברות הקבוצה. מיה תודה על שנה מופלאה.

בפייסבוק