לקריאת הסיפור "קול ב'" מתוך הספר "מסיבת יורה" באתר עברית לחצו כאן

מערך השיעור:

יסודי (כיתות ה'-ו')

מטרות השיעור:

• לפתח מודעות לקול הפנימי ולמשמעות של חברות.

• לבחון את הדילמות של ילדות בקבוצות יצירה.

שאלות לדיון:

1. למה חשוב ליעל ולמספרת להיות יחד במקהלה?

2. מה הרגישה המספרת כשהיא נבחרה ויעל לא?

3. למה לדעתכם נצח בחר לוותר על ההופעה?

פעילויות:

• ציור משותף: "אני וידיד או ידידה בקבוצה – איך זה מרגיש?"

• כתיבה: סיפור קצר על ריב וחברות שהצליחה להתאחות.

  חטיבת ביניים (ז'-ט')

  מטרות השיעור:

  • לזהות קונפליקט פנימי מול חברתי.

  • לדון במושגים של זהות, שייכות והעדפה.

  שאלות לדיון:

  1. מהו "קול ב'" בסיפור? איך הוא מסמל את הקונפליקט הפנימי?

  2. איך הסיפור מציג את המשקל של יופי מול כישרון?

  3. מה דעתכם על ההחלטה של נצח? האם היא הייתה נכונה?

  פעילויות:

  • כתיבה: "פעם אחת נאלצתי לבחור בין חבר/ה להזדמנות גדולה"

  • דיבייט: "במצבים קבוצתיים, האם נכון להעדיף מצוינות או שוויון?"

    תיכון (י'-י"ב)

    מטרות השיעור:

    • לנתח מורכבויות רגשיות וחברתיות בגיל ההתבגרות.

    • לחקור את השפעת "הקול הפנימי" על זהות ובחירות.

    שאלות לדיון:

    1. אילו מתחים קיימים בסיפור בין הרצון להצליח לבין הצורך בקשר חברתי?

    2. האם הסיפור הוא גם ביקורת על החברה (יופי, אפליה, היררכיה)?

    3. מה דעתכם על דמותו של נצח? ומה אומר על כך שהוא התנצל?

    פעילויות:

    • ניתוח ספרותי: זיהוי מוטיבים (הזכוכית, המקהלה, הפיקוס) וסמלים בסיפור.

    • כתיבה אישית: מכתב לחבר/ה בעקבות ריב, או מכתב לעצמי בעקבות פספוס/בחירה.

    ---

    🧭 דגשים ערכיים לשיעור

    • חברות: האם נאמנות לחבר היא ערך עליון? מה קורה כשיש קונפליקט בין חברות לבין הזדמנות אישית?

    • קול פנימי: איך מזהים אותו? מתי נכון להקשיב לו?

    • שייכות וזהות: איך נבנית זהות בתוך קבוצה? מי בוחר את מי?

    ---

    📝 רעיונות להמשך:

    • עבודת סיכום: לכתוב את הסיפור מנקודת המבט של יעל או של בלומה.

    • משימה יצירתית: תסריט קצר בהשראת הסיפור.

    • השוואה לסיפורים נוספים: למשל, "המנון" (עמוס עוז), או "חברים של יעל" (אורה מורג).

מערך שיעור למורים: "הסמכות שמבינה את המקום שלה בקבוצה"

מבוסס על הסיפור: קול ב' / מיה הוד-רן

🎯 מטרות המפגש

• להבין כיצד סמכות חינוכית יכולה לעצב חוויית שייכות או ניכור.

• לזהות את מקומו של המחנך/ת בתווך שבין קבוצה להצלחה אישית.

• לדון באחריות המוסרית והרגשית של מבוגרים בתוך דינמיקה קבוצתית של ילדים ונוער.

🧩 חלק א – קריאה מונחית בטקסט (30 דקות)

קטעים לקריאה מומלצת:

1. הבחירה של נצח בילדים להופעה ב"רחוב סומסום".

2. הרגע שבו הוא עוצר את החזרה ומבקש סליחה.

3. ההתנצלות בפני הילדים במפגש הבא.

שאלות מנחות:

• אילו עקרונות מנחים את נצח בבחירה שלו?

• מה המשמעות של ההתנצלות שלו? עד כמה היא נדירה/חשובה?

• איך נצח מצליח או לא מצליח לשמר תחושת שוויון במקהלה?

🧠 חלק ב – דיון קבוצתי (20–30 דקות)

דילמה מרכזית:

האם נכון להקריב את השוויון בקבוצה למען הזדמנות יוצאת דופן לפרטים מוכשרים?

נקודות לדיון:

• מתי נכון לפעול על פי קריטריונים של יכולת?

• האם הוגנות = שוויון? ומה ההבדל?

• מה תפקידו של המחנך כשילד נפגע, אפילו אם ההחלטה מוצדקת?

🛠 חלק ג – יישום בשטח (20 דקות)

משימות למורים:

• תארו סיטואציה שבה הייתם צריכים לבחור בין טובת הפרט לטובת הקבוצה.

• כתבו על רגע שבו התנצלות מצדכם יכלה (או לא יכלה) לשנות דינמיקה של פגיעה.

• מה אתם עושים כדי לחזק תחושת שייכות אצל תלמידים שפחות בולטים?

🎁 לסיום – תובנה חינוכית

"סמכות חינוכית היא לא רק היכולת להנהיג – אלא היכולת לראות את כל הילדים, גם את אלו שלא מצביעים, שלא נבחרים, שלא שרים חזק – ולתת להם קול."

📝 בונוס: הצעות פעולה בית-ספריות

• הכנסת שיח רגשי קבוע לקבוצות יצירה תחרותיות (מקהלות, נבחרות ספורט).

• פיתוח תפקיד "חונך שייכות" – תלמידי חונכות שדואגים לחבר/ה חדש/ה או שקט/ה.

• התייחסות פדגוגית לפערים בין יכולת להשתתפות – איך מאפשרים לבטא קול גם כשלא שרים סולו.