לקח לי שנים להסכים לכך שהכתיבה תהיה מה שמגדיר אותי. רק אחרי שפרסמתי את הרומן הראשון – "לשחות את הים" יכולתי לקרוא לעצמי סופרת. עד אז פרסמתי ספר ילדים, הגיגים, מדריך כתיבה, ופתאום הבנתי מה זה לכתוב רומן: להסתובב כמה שנים עם דמויות שמטגנות לי את המוח כל היום, לפנות זמן אינטנסיבי לכתיבה, להסכים לסיזיפיות שבתהליך העריכה.
אחרי שמזדחל רעיון ומתחיל לתפוס את מקומו, שני בירורים עוזרים לי להתחיל לכתוב: הקשר של הגיבורה עם ההורים שלה, והסיפור המיתולוגי שיושב בבסיס היצירה. הראשון – הוא מפתח שחושף את היחסים בחיים. השני מזכיר את הצניעות שבידיעה שהיצירה שלי היא חלק משושלת, ושאני לא ממציאה את הגלגל אלא רק ממשיכה את התנופה שמגלגלת אותו הלאה.
עד לא מזמן חשבתי שסיפורי התורה הם רקע לתרבות שלי, היום אני מבינה שהם מיתוסים שעצבו את תודעתי. הרומן השני שכתבתי "טריקה שקטה" (הוצאת שתים) התחיל מחלום. יוסף המקראי שאל אותי באיזה לילה – אם אני רוצה לסלוח. התמה הזו הוציאה אותי למסע עם נעמי גיבורת הספר, שמחכה שמי שפגעו בה יתנצלו וזה תוקע אותה 15 שנה עם זעם שמאיים לכלות אותה. יוסף זורק לה רעיון חדש.
הפרס הראשון שקיבלתי על כתיבה לפני כמעט שלושים שנה – לא הגיע. זכיתי במקום הראשון בתחרות סיפור קצר של אתר IOL ז"ל – נשלחו אלי תלושים בסך חמש מאות ש"ח לרכישה בחנויות ספרים. הייתי בדרכי לטיול בעולם וביקשתי שהשוברים יישלחו לאחי. היתה חתימה על קבלת הדואר הרשום, אבל לא שלו, השוברים נגנבו. חשבתי אחר כך, שהיה בי משהו שלא הרגיש נוח לקבל את הפרס. מענק קק"ל שקיבלתי עכשיו על הוצאת טריקה שקטה – בדרך אלי.
הסופרת והפסיכואנליטיקאית רות נצר היא שמש גדולה עבורי. הספרים שלה מעבירים אותי ללילות חלימה מסעירים שמולידים יצירות, ואני מתייעצת איתה, למשל בנוגע לקלפים שאני מפיקה עכשיו על סיפור יציאת מצרים. ב"להיות אישה סופרת" עמליה כהנא כרמון כותבת, שאישה שכותבת אומרים לה שיעבור לה. לא עובר לי.
חומרי החיים שלי הם קהילות, נשיות, אקולוגיה והשילוב בניהם. הזכות לכתוב עבורי היא כיבוש של ארץ מובטחת. רציתי שזה יקרה אתמול ועם הזמן למדתי לציית למקצב האלמותי. אני אוהבת ללוות נשים בתהליכי התפתחות לחרות פנימית, ומתחילה מעצמי.
את המחמאה הכי גדולה על כתיבה קיבלתי מהבכור שסיים לקרוא את הספר ואמר לי "בוא'נה אמא, שיחקת אותה". פעם הייתי שועלת אירועים, עם מלא חברים, שותפה בכמה קהילות, בשנים האחרונות נפתח משהו לתוכי ואני יותר מכונסת, נהנית מהשקט של הבית. לא הייתי רוצה רק לכתוב. המפגשים עם אנשים בקליניקה, בפודקאסט, בהנחיית סדנאות ובהוראת ביבליותרפיה מטעינים את היצירה, וגם את החמלה.
אומרים שהשקה טובה בעיקר לאגו של הסופרת. אני חסידה של טקסים. הוצאת ספר היא ניצחון על ספקות, פחדים, אפילו ייאוש, במיוחד בתקופה הזאת בה ההישרדות דוחקת את היצירה לפינות. אז אני מציינת דרך, בהשקה לרומן "טריקה שקטה" בשבת ה 5 באפריל בשעה 16:00, במסגרת סופ"ש "אמנות במושבה" בקשת 1 פרדס חנה – כור מחצבתי. אשמח לראותכם.
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה.
אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת -
תודה.
רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה.
אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת -
תודה.
דבורה ארקינד
תודה גדולה שמורה למיה שהניעה את התהליך המבורך הזה. במקצועיות, ברגישות ובתבונה הובילה אותנו באמצעות הסיפור אל המקומות המבקשים ריפוי בתוכנו וכך רכשנו כלי ל"כאן ועכשיו" וגם למחר ולמחרתיים: לראות בפרטי קורותינו פרקים בסיפור שאנחנו הגיבור שלו, להבין את מניעינו ולרפא את עצמנו.
ד"ר אליף פראנש
מיה, תחנה בחיים שכיוונה אותי לאפיק חדש, מיוחל ויפה. ללמוד אצל מיה פירושו להיפתח לעולמך הפנימי, להגיע אליו, לגעת האמת ללא מסכות. לחסוך שנות חיפוש, ולמצוא את המטמון החבוי בתוככי נפשך ומחשבותיך. ממיה למדתי להיות אני כפי שתמיד רציתי. כל מפגש- שעור היה מסע גילוי, במסעו של הגיבור.
תודה רבה מיה, שנתת לי להאמין בגיבור שבי.
אירה בינימין
חוויתי במשך השנה צמיחה, פריחה בלתי פוסקת, הסיפורים שיצאו ממגירות החיים הפתיעו גם אותי. הצלחתי בזכות ההנחיה המדהימה ואישיותה המיוחדת של מיה שצרה מרחב שמוחזק היטב, פינה בטוחה לכולנו להביא את הסיפורים האינטימיים ולפעמים לא פשוטים, מיה הייתה שם ללא וויתורים וללא הנחות, ראתה אותנו אחת אחת, עם עומק ורגישות, באהבה ענקית.
אינאס חביב אללה
בזכות מיה כמורת דרך שהובילה אותי בשבילים האפלים במעמקי נפשי ורוחי פתחה בפני הזדמנות לפגוש את אינאס שלא הצלחתי קודם לפגוש מרוב הקליפות שהייתה עטופה בהן; זה היה חלון הזדמנויות שדרכו נפתחה עוד חלונות וחלונות שבחיי לא העזתי לפתוח קודם.
מפגש אחרי מפגש. נבהלתי, בכיתי והתפרקתי, רעדתי, ירדתי, עליתי, צללתי ועפתי אל מעמקי נפשי.
ליליאן בשארה – מנסור
כל מפגש העברת בנדיבות, באהבה, בעומק, במקצועיות ובאווירה נוחה שמשכה אותי עוד יותר להיות פעילה בתוך המפגשים.
העברת לי בצורה אישית איך להיות יותר קרובה לכתיבה מזוית אחרת ולהתפעל מההזדמנות החדשה שעמדה בפני.
ברצוני להודות לך מעומק הלב בתקוה שנמשיך להיות בקשר ישיר, כמנחה בסדנאות שאני מעבירה לנשים ועם הספר החדש שהוצאתי.
קרן קידר
סדנת כתיבה עם מיה הוד רן הייתה בשבילי מתנת חיים. שיתפנו, התרגשנו ואפילו בכינו ביחד. הכתיבה עוררה בי המון רגשות, הוציאה ממני הרבה זיכרונות טובים ופחות , והעניקה לי דרכי התמודדות עם מצבים לא פשוטים בחיים. כן, פתאום הכרתי את עצמי יותר טוב מה שנשאר בי זה השינוי שעשיתי ולעיתים חשק עז לשבת ולכתוב משהו וזה ממש עובד. תודה מעומק ליבי למיה!
ענת בורכוב
מיה יקרה!
זה הזמן להודות מקרב לב על הכל -הנושאים המעניינים שהבאת להתייחסות שהדליקו.. שחיברו לעצמי..
בכל מפגש זמן למכביר שאפשר לחשוב להרגיש..מרחב להעלות על הכתב..
המחוייבות לכתיבה שהיתה באויר הפתוח ההתייחסות העניינית, הרגישה והממצה שלך לכתיבה של כל אחד ואחת.
תודה מקרב לב על ההשראה והחיבור לחיים וברכות יישר כוח.
ליאת צור
הקורס אתך היה עבורי עונג צרוף מתחילתו ועד סופו.
הדרך בה העברת את הקורס. בחירת הנושאים, הצגתם דרך טקסטים חכמים, מרגשים, משעשעים. החיבור לתיאוריה מעולם הפסיכואנליזה והקישור להכנסתם לקליניקה.
ובעיקר ההתנסות האישית בכתיבה.
כל אלה היו בשבילי הנאה שלמה וחיכיתי למפגש איתך.
תודה על קורס נהדר שהלוואי שיהיה תלת שנתי.
ענת מיטלמן
סיימתי את סדנת מסע הגיבורה אצל מיה, לקרוא לזה סדנא זו טעות. מדובר במסע ארוך לגלוי עוצמות אישיות, עוצמות בקבוצה - חברות וכל זה תוך כדי כתיבה .
המסע היה מרתק הנושאים מפעימים, ודרך הגילוי היתה כמו להסיר כל פעם בד מגלימה עטויית צבעים. יצאתי מלאה כרימון בחויות חלקן מטלטלות אך כולן מלמדות ומעשירות. זו היתה חוויה שהתאפשרה הודות להנחייה מדויקת, מאפשרת של מיה,
חוויה שלא תישכח. מומלץ ומשנה תפיסה.
שרון גת
החיים בנויים ממסעות. זה היה המסע שלי השנה, הקבוצה הזו. קבוצת נשים אמיצות וגיבורות שפתחו את ליבן וכתבו את עצמן ברגישות ובאהבה, נותנות למילים כוח ומשמעות.
מיה נתת את הטון. במקצועיות וברגישות לא הססת לגעת בכואב במצחיק ובנסתר, תוך חשיפה לטקסטים וקטעים מצולמים רלוונטים שסייעו להבין מושגים שנגענו בהם. תודה על מסע שותפות כתיבה שבועי רווי דמעות וצחוק.
אורנה ברואייר
בזכות הסדנא הנפלאה של מיה, חזרתי לכתוב. כל נושא העלה מחשבות, זכרונות וקשת שלמה של רגשות, וגרם לי להביט עמוק אל תוך נפשי, לנסות להבין ובעיקר להביע את אשר מתחולל בקרבי. בכל מפגש, היא ניווטה בכישרון רב בין הקניית חופש מוחלט לכתיבה, לבין שמירה על מסגרת והדרכה בגישתה המקצועית והרגישה, מיה הוציאה אותנו למסע בדרך אל אוצר אמיתי. למעשה, היא עזרה לי למצוא את קולי, שחשבתי שאבד לי, ועל כך תודה מעומק לבי.
דוריס הרטנו
אני מסיימת את מסע הגיבורה שאני, ימי שלישי עם מיה. אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת למסע הזה. כל מפגש עבורי היה כתם צבע עז ושמח על דף לבן. כל פעם שהתיישבתי לכתוב - גדלתי. האתגר שהצבתי לעצמי הניב בי הרבה כוחות שלא ידעתי עליהם. אני מודה למזלי הטוב.
המסע הראשון עם מיה היה לי כל כך מעשיר ומעצים אז יצאתי שוב . יום שלישי יצאתי לטיול שאין כמוהו בעולם . הטקסטים שכתבתי גרמו לי לאושר גדול של חווית יצירה. אני אסירת תודה לך מיה .
רחל דאויט
הגעתי לסדנא עם חששות ולבטים, שיתפתי את מיה והיא נתנה לי הרגשה שחוץ מהכתיבה שאקבל עוד הרבה.
כמה היא צדקה. חיכיתי כל שבוע למפגש עם הבנות ולשמוע סיפורים, ובעיקר לכתוב לכתוב...
אבלי הכי חשוב יצאתי חזקה, עם יכולת להוציא את המסע החיים שלי על הנייר, לשפוך את כל מה ששמרתי בקרקעית הלב.
כמו עברתי טיפול לחיזוק הנפש.
מיכל בנדוב
מיה היא מטפלת, מנחה, מובילה מעולם אחר. למיה יש יכולות מיוחדות של הקשבה והבנה.
מיה הראתה לנו איך הכתיבה מאפשרת הסתכלות אחרת על החיים, על המשפחות, על מערכות יחסים על קשיים, פחדים והתלבטויות. לאור היחס המקבל והמכיל של מיה הצלחנו לשתף את הסיפורים ואפילו האינטימיים ביותר בקבוצה ולקבל אמפטיה, חיזוק ואהבה מכל חברות הקבוצה.
מיה תודה על שנה מופלאה.
