מה לצחוק עכשיו?

מה לצחוק עכשיו?

כבר שנים שאני מבקשת מחברות לא לקנות לי מתנות ליום הולדת, כי אני, מה אני צריכה? להיות איתן. מאז יום הולדת חמישים, כל כמה שבועות אני במפגש עם חברה. הן בוחרות, לפעמים מתייעצות, אנחנו נועצות ביומן וכך יש לי זמן איכות מרוכז בטבע, בהופעה או בסדנא, עם אהובות לבי.

אחרי שחר חסון אני עוקבת כמעט שלושה עשורים, עוד מאז שהוא הופיע מול עשרים איש בכיסאות פלסטיק לבנים במתנ"ס ברמת גן. רצינו לצחוק כי כמה אפשר לגרד את התחתית? כמו שאני בוחרת את בעלי המקצוע הטובים ביותר לכל תחום של הנפש, אני הולכת לשחר חסון כי הוא הרוקסטאר של הסטנד אפ, וירטואוז האלתור, אמן. לשמוע אותו שוב ושוב עושה קטעים על אמא שלו ואבא שלו וסבתא שלו, עם המון חמלה. לראות אותו מעלה אנשים לבמה ושר להם בהשתוללות. להקשיב לו מדבר על הילד השבור שהיה ועל הגשמת חלומות. זה עושה לי את זה.

אבל עכשיו, איך לצחוק? חשופה לכל כך הרבה סבל, מאיפה יכול לנבוע צחוק?

מהחלטה לשמוח. לא כי מוכרחים, אלא מתוך בחירה. כי אם בגלל המפגש עם סבל אני קמלה, זו בעיה.

פעם חשבתי שכדי להיות אדם טוב, או אכפתי, אני צריכה לדבוק במה שמי שמולי מרגיש. כשחברה היתה במצב רוח ביקורתי – הייתי מתלוננת יחד איתה. מטופלת עצובה? פתאום ראיתי שחורות. למישהו כואב? גם אני התחלתי לפתח תסמינים. לפני שנים, בלימודי הטיפול דיברו איתנו על ההבדל בין אמפתיה והזדהות אבל אז עוד לא הבנתי. עם הזמן קלטתי שהבאסה שלי לא מסייעת לאף אחד. אשמה היא רגש פופולארי, שלא עזר לאיש מעולם. היום, אני לא "נדבקת" ברגשות, לא מגיבה לאנשים, אלא שומרת על הגחלת שלי וממנה – מאירה את מי שלצידי.

שיחת היום בקליניקה, בסדנאות, בקורסים שלי בשנתיים האחרונות, היתה על הזכות להתפתח כשהכל סביב סוער. מטופלים שאלו – איך אתפנק עם הבעיות שלי בזמן שהחטופים והשכולות ועזה. סטודנטיות תהו – איך אפשר לעסוק במשהו אחר? הצעתי שהדבר הכי חשוב שנעשה במלחמה, הוא לטפח ביציבות את הטוב שלנו. כאשר מטופלת עוברת תהליך מחזק, הוא משפיע לא רק עליה, אלא גם על הילדים שלה, על ההורים, על בני הזוג, החברות, בעבודה, על המעגלים הקרובים והרחוקים. השינוי שאת מחוללת, עמוד השדרה האיתן שלך, מקרין למרחקים.

לכן, לפעמים, כשהכל מחריד, הדרך להטות את הכף היא לא בהכרח עשייה, מאבק או השתתפות בייאוש הכללי. גם לא לחשוב שהכל בסדר ב "יחד ננצח" חלול או בצילומי עוגות בבית קפה. אלא התכנסות, גילוי כוחות ושמירה על יציבות, בבית ובמרחבים הקטנים מהם מורכב המרחב הגדול.

שמחה, סקרנות וצחוק מאפשרים לנו לבנות בתוכנו משאבים של חוסן, יצירתיות וקשרים אנושיים. אנחנו מרחיבות את היכולת להכיל את המורכבות. זוהי איננה הדחקה, אלא וויסות רגשי בוגר. זו לא אדישות, אלא נפרדות אמפטית. זוהי המיומנות להחזיק כאב מבלי להתמוסס בו, להותיר מרווח. צמיחה פוסט טראומטית אינה מתעלמת מהכאב, אלא מחבקת את החיים בתוכו. הבחירה לשמוח היא קיומית ועמוקה, היא ביטוי של עצמיות חיה ושל אהבה לעולם כפי שהוא – פצוע אך מלא אור.

איך מטפחים טוב? כל אחת יודעת מה מחזק אותה. לי הכתיבה עובדת. אני גם רוקדת, פוגשת חברות, קוראת, יוצאת לטבע, חשופה להשראה ללא הרף. אני גם יודעת מה מחליש אותי – מניחה גבולות והודפת את מה שלא עושה לי טוב. יש כאן עניין – דרוש הרבה כוח כדי לא להיסחף אחר הלכי רוח שמושכים לביקורת, דיכאון, פחד. אף אחד לא יגיד לך ללמוד את עצמך, להפך. יציעו לך להעלים את הכאב עם קניות, כדורים, טלוויזיה. אלו דרכים שעליך לפלס באחריות, בנחישות.

"העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש" כתב מתי כספי. עכשיו, כשהסדר שב על קנו, כשאפשר שוב לנשום, זה הזמן להגיד – מותר לכאוב. בשנתיים האחרונות ליוויתי משפחות שכולות, שורדי נובה, נפגעות תקיפה מינית. בקליניקה אני פוגשת סבל, מלווה חברות בצערן ואת הוריי בזקנתם. לצד כל אלה – מותר גם לשמוח.

כמעט ביטלתי. שבועיים עם אבא בבית חולים ומעבר חד לערב של כיף. בסוף הלכנו. לגיחה השנתית שלי להופעה של שחר חסון (מסורת זו מסורת) גררתי הפעם את מיכל, כדי לחגוג את החמישים שלנו כנשים יודעות, שפוגשות את המציאות כפי שהיא, ומבקשות על אף ולמרות הכל – לצחוק.

אהבתם? שתפו!

לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -

דברו אלי

טיפול ביבליותרפי

סדנת כתיבה 

הזמנת הרצאה

הפודקאסט

רכישה מרוכזת של ספרים

 או לכל עניין מעניין אחר –

עדויות מגוגל

רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
דבורה ארקינד
תודה גדולה שמורה למיה שהניעה את התהליך המבורך הזה. במקצועיות, ברגישות ובתבונה הובילה אותנו באמצעות הסיפור אל המקומות המבקשים ריפוי בתוכנו וכך רכשנו כלי ל"כאן ועכשיו" וגם למחר ולמחרתיים: לראות בפרטי קורותינו פרקים בסיפור שאנחנו הגיבור שלו, להבין את מניעינו ולרפא את עצמנו.
ד"ר אליף פראנש
מיה, תחנה בחיים שכיוונה אותי לאפיק חדש, מיוחל ויפה. ללמוד אצל מיה פירושו להיפתח לעולמך הפנימי, להגיע אליו, לגעת האמת ללא מסכות. לחסוך שנות חיפוש, ולמצוא את המטמון החבוי בתוככי נפשך ומחשבותיך. ממיה למדתי להיות אני כפי שתמיד רציתי. כל מפגש- שעור היה מסע גילוי, במסעו של הגיבור. תודה רבה מיה, שנתת לי להאמין בגיבור שבי.
אירה בינימין
חוויתי במשך השנה צמיחה, פריחה בלתי פוסקת, הסיפורים שיצאו ממגירות החיים הפתיעו גם אותי. הצלחתי בזכות ההנחיה המדהימה ואישיותה המיוחדת של מיה שצרה מרחב שמוחזק היטב, פינה בטוחה לכולנו להביא את הסיפורים האינטימיים ולפעמים לא פשוטים, מיה הייתה שם ללא וויתורים וללא הנחות, ראתה אותנו אחת אחת, עם עומק ורגישות, באהבה ענקית.
אינאס חביב אללה
בזכות מיה כמורת דרך שהובילה אותי בשבילים האפלים במעמקי נפשי ורוחי פתחה בפני הזדמנות לפגוש את אינאס שלא הצלחתי קודם לפגוש מרוב הקליפות שהייתה עטופה בהן; זה היה חלון הזדמנויות שדרכו נפתחה עוד חלונות וחלונות שבחיי לא העזתי לפתוח קודם. מפגש אחרי מפגש. נבהלתי, בכיתי והתפרקתי, רעדתי, ירדתי, עליתי, צללתי ועפתי אל מעמקי נפשי.
ליליאן בשארה – מנסור
כל מפגש העברת בנדיבות, באהבה, בעומק, במקצועיות ובאווירה נוחה שמשכה אותי עוד יותר להיות פעילה בתוך המפגשים. העברת לי בצורה אישית איך להיות יותר קרובה לכתיבה מזוית אחרת ולהתפעל מההזדמנות החדשה שעמדה בפני. ברצוני להודות לך מעומק הלב בתקוה שנמשיך להיות בקשר ישיר, כמנחה בסדנאות שאני מעבירה לנשים ועם הספר החדש שהוצאתי.
קרן קידר
סדנת כתיבה עם מיה הוד רן הייתה בשבילי מתנת חיים. שיתפנו, התרגשנו ואפילו בכינו ביחד. הכתיבה עוררה בי המון רגשות, הוציאה ממני הרבה זיכרונות טובים ופחות , והעניקה לי דרכי התמודדות עם מצבים לא פשוטים בחיים. כן, פתאום הכרתי את עצמי יותר טוב מה שנשאר בי זה השינוי שעשיתי ולעיתים חשק עז לשבת ולכתוב משהו וזה ממש עובד. תודה מעומק ליבי למיה!
ענת בורכוב
מיה יקרה! זה הזמן להודות מקרב לב על הכל -הנושאים המעניינים שהבאת להתייחסות שהדליקו.. שחיברו לעצמי.. בכל מפגש זמן למכביר שאפשר לחשוב להרגיש..מרחב להעלות על הכתב.. המחוייבות לכתיבה שהיתה באויר הפתוח ההתייחסות העניינית, הרגישה והממצה שלך לכתיבה של כל אחד ואחת. תודה מקרב לב על ההשראה והחיבור לחיים וברכות יישר כוח.
ליאת צור
הקורס אתך היה עבורי עונג צרוף מתחילתו ועד סופו. הדרך בה העברת את הקורס. בחירת הנושאים, הצגתם דרך טקסטים חכמים, מרגשים, משעשעים. החיבור לתיאוריה מעולם הפסיכואנליזה והקישור להכנסתם לקליניקה. ובעיקר ההתנסות האישית בכתיבה. כל אלה היו בשבילי הנאה שלמה וחיכיתי למפגש איתך. תודה על קורס נהדר שהלוואי שיהיה תלת שנתי.
ענת מיטלמן
סיימתי את סדנת מסע הגיבורה אצל מיה, לקרוא לזה סדנא זו טעות. מדובר במסע ארוך לגלוי עוצמות אישיות, עוצמות בקבוצה - חברות וכל זה תוך כדי כתיבה . המסע היה מרתק הנושאים מפעימים, ודרך הגילוי היתה כמו להסיר כל פעם בד מגלימה עטויית צבעים. יצאתי מלאה כרימון בחויות חלקן מטלטלות אך כולן מלמדות ומעשירות. זו היתה חוויה שהתאפשרה הודות להנחייה מדויקת, מאפשרת של מיה, חוויה שלא תישכח. מומלץ ומשנה תפיסה.
שרון גת
החיים בנויים ממסעות. זה היה המסע שלי השנה, הקבוצה הזו. קבוצת נשים אמיצות וגיבורות שפתחו את ליבן וכתבו את עצמן ברגישות ובאהבה, נותנות למילים כוח ומשמעות. מיה נתת את הטון. במקצועיות וברגישות לא הססת לגעת בכואב במצחיק ובנסתר, תוך חשיפה לטקסטים וקטעים מצולמים רלוונטים שסייעו להבין מושגים שנגענו בהם. תודה על מסע שותפות כתיבה שבועי רווי דמעות וצחוק.
אורנה ברואייר
בזכות הסדנא הנפלאה של מיה, חזרתי לכתוב. כל נושא העלה מחשבות, זכרונות וקשת שלמה של רגשות, וגרם לי להביט עמוק אל תוך נפשי, לנסות להבין ובעיקר להביע את אשר מתחולל בקרבי. בכל מפגש, היא ניווטה בכישרון רב בין הקניית חופש מוחלט לכתיבה, לבין שמירה על מסגרת והדרכה בגישתה המקצועית והרגישה, מיה הוציאה אותנו למסע בדרך אל אוצר אמיתי. למעשה, היא עזרה לי למצוא את קולי, שחשבתי שאבד לי, ועל כך תודה מעומק לבי.
דוריס הרטנו
אני מסיימת את מסע הגיבורה שאני, ימי שלישי עם מיה. אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת למסע הזה. כל מפגש עבורי היה כתם צבע עז ושמח על דף לבן. כל פעם שהתיישבתי לכתוב - גדלתי. האתגר שהצבתי לעצמי הניב בי הרבה כוחות שלא ידעתי עליהם. אני מודה למזלי הטוב. המסע הראשון עם מיה היה לי כל כך מעשיר ומעצים אז יצאתי שוב . יום שלישי יצאתי לטיול שאין כמוהו בעולם . הטקסטים שכתבתי גרמו לי לאושר גדול של חווית יצירה. אני אסירת תודה לך מיה .
רחל דאויט
הגעתי לסדנא עם חששות ולבטים, שיתפתי את מיה והיא נתנה לי הרגשה שחוץ מהכתיבה שאקבל עוד הרבה. כמה היא צדקה. חיכיתי כל שבוע למפגש עם הבנות ולשמוע סיפורים, ובעיקר לכתוב לכתוב... אבלי הכי חשוב יצאתי חזקה, עם יכולת להוציא את המסע החיים שלי על הנייר, לשפוך את כל מה ששמרתי בקרקעית הלב. כמו עברתי טיפול לחיזוק הנפש.
מיכל בנדוב
מיה היא מטפלת, מנחה, מובילה מעולם אחר. למיה יש יכולות מיוחדות של הקשבה והבנה. מיה הראתה לנו איך הכתיבה מאפשרת הסתכלות אחרת על החיים, על המשפחות, על מערכות יחסים על קשיים, פחדים והתלבטויות. לאור היחס המקבל והמכיל של מיה הצלחנו לשתף את הסיפורים ואפילו האינטימיים ביותר בקבוצה ולקבל אמפטיה, חיזוק ואהבה מכל חברות הקבוצה. מיה תודה על שנה מופלאה.

בפייסבוק