בנק רעיונות לטקסטים ספרותיים, נושאים טיפוליים ותרגילי כתיבה (בסוף כל פוסט)
לנשות ואנשי טיפול בגוף ובנפש, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מנחי קבוצות, אנשי ונשות חינוך, רוח, ניהול והדרכה,
מניסיון שנים של עבודה עם א.נשים בטיפולים פרטניים, קבוצות, צוותים וכיתות, בעזרת הכתיבה והסיפור, ככלים לריפוי הנפש.

מחסום כתיבה – שיעורים בפיתוח קול / דורית רביניאן

ספרה המרטיט של דורית רביניאן "שיעורים בפיתוח קול" (הוצאת עם עובד), הוא הדגמה חיה לתהליכי נפש עמוקים המתגלים תוך כדי כתיבה.
בחלק הראשון "תקציר עלילה" היא מספרת סיפור. אח שנכנס לבית חולים במפתיע ואחות שבזמן שהותה בבית החולים לידו, נזכרת בעברם. בקשר האינטימי שמתגלה בין אחים אוהבים בתמימות של ילדות ונערות.
בחלק השני "מחסום כתיבה", היא עוברת אל מאחורי הקלעים של הסיפור, אל תהליך היצירה.
דורית רבניאן הוציאה לאור ספר ביכורים מופתי "סמטת השקדיות בעורמיג'אן" ובבואה לכתוב את הספר הבא, משהו נעצר. למרות שקבלה חיזוקים, גם כספיים, מבחוץ, היא לא יכלה להמשיך לכתוב ועכשיו היא מספרת למה.
בחלקים הבאים היא פורשת את מפת היחסים האינטימיים שלה – עם הארץ, עם אביה, עם הכתיבה. עונג צרוף של היזכרות בנדבחים שעיצבו אותה, שגרמו לה לקבל החלטות, לפצוח בנתיביי חיים. מסע גיבורה פרטי ויפה.

למה לכתוב?

"אני מכורה עד העצם לשגרת הכתיבה. בעולם אידיאלי הייתי מקדישה לה את כל עיתותיי. בעולם הזה אלה יומיים-שלושה בשבוע, לפעמים אני גונבת זמן גם בלילות. בלי זה אני אבודה, אין לי מנוח. כשאני לא כותבת אני מרגישה פרומה, אין לי כיוון. אחרי יומיים או שלושה שאני עסוקה בפרנסה ובמלאכות החיים – אפילו בחופשות, בצילם של איזה עץ או שמשיית חוף, כשאני רחוקה משולחן הכתיבה מבחירה – מתחיל לגרד לי בכפות הידיים. מצטבר איזה קוצר רוח, הדברים מאבדים מטעמם. אחרי שבוע אני קצת משתגעת.

אני כותבת סיפורים כי תחושת העצמי שלי קצת רופפת בלעדיהם, חסר לה אז עוגן. תנופת הדרמה ואף יותר מזה, עונג השפה, ההתפלשות בה, המשחקיות שבמעשה הכתיבה – כל זה סם חיים שאני לא יכולה בלעדיו. התרוממות הרוח שממלאת אותי בסופו של יום כזה, החיוניות, אין מה שיתחרה בהן. הכתיבה נותנת לי תחושה של סדר, ובימים שקטים כאלה, מוזהבים, העולם נראה ברור יותר, הצבעים צלולים. דווקא פעולת הדמיון מחדדת את קווי המתאר של המציאות, והכול בה דשן ועסיסי יותר, מוצדק יותר."

שיעורים בפיתוח קול, הוצאת עם עובד, עמ' 75

מלאכת הכתיבה והלא מודע

"המילים "טקסט" ו"טקסטיל" – שתיהן מקורן במילה היוונית texere שפירושה "לארוג". הטקסט הוא מארג של מילים, מרקם של רעיונות באמצעות השפה. וכך גם יריעת הבד, חומר הגלם של תעשיית הטקסטיל – מעשה של שתי וערב. גם העברית מושכת לה ממלאכת האורגים: את "מסכת" העלילות היא שואלת מ"מסכת" החוטים המתוחים בנול האריגה. מכאן אפשר
להמשיך ולקשור גם בין המילה "בד" ובין fabric באנגלית, בין to fabricate ובין מעשה בדיה או בדיון. למתוח עוד חוט ולחבר בין יצירת fiction כלומר פיקציה, ובין היוצר, מספר הסיפורים, אמן ההמצאה, מחבר "סיפורי הבדים".

והנפש הכותבת, בשעה שהיא מדובבת מתוכה את קול הסיפור ורוקמת אותו על הדף, באותה שעה מאזין גם הלא מודע שלה. אי־משם מאזין וממלמל מתוך הצללים, שפוף בחלוקו האפור כמו ארכיונאי מסור, נחבא אל הכלים, מאזין ומפעם לפעם מגמגם וזורק רעיונות, מקדם חוטי עלילה, תורם לסיפור מחומרי החיים שמי כמוהו מכיר אותם. שוליה נאמן שאף פעם אינו מצפה לתודות, ועם זאת, שותף פעיל במלאכה. היא והוא, ידי שניהם על המקלדת, היד הכותבת וידו הנעלמה, כמו שני אחים יצריים שמתחרים ביניהם."
שם, עמ' 144-5

הביבליותרפיה

בעבודתי עם אנשים בליווי בכתיבת סיפורי חיים, אנחנו מגלים שמחסום הכתיבה אינו עצירה יצירתית טכנית – אלא ריגשי. התסכול, הביקורת, הפחד מטעויות או עניינים כמוסים אחרים – אלה אינם רק מלים שנקברות; הם תחושות שניצבות בין הרצון להישמע לבין הפחד מהפגיעה, בין דחף העומד לפרוץ לבין שקט שמנסה להגן. נגיעה במאחורי הקלעים, בטיפול למשל, מאפשר לנו להבין שהחסימה אינה אויב – אלא חלון. היא מבקשת תשומת לב לרגש שמתחתיה: חרדה, ספק, געגוע לאמת פנימית שלא נכתבה עדיין. כשאנחנו מפנות מקום לרגש הזה – מבלי לדחוף אותו הצידה או "לפתור" אותו – הכתיבה לא חוזרת כי נצמדה לתוצאה, אלא יש בה משאלה להגיע לעניין נסתר שמבקש להתגלות.

הספר שיעורים בפיתוח קול, הוא הדגמה חיה לעבודה ביבליותרפית: הוא לא רק מדבר על מחסום כתיבה, אלא מאפשר לקוראת לפגוש אותו מבפנים. חשיפה אמיצה של כאב עמוק וארכאי, הצורך בהגנה. הספר מדגים כיצד הכתיבה היא נבואה, חושפת את מה שאפילו אדם (עדין) אינו יודע על עצמו. דורית רביניאן, שמוכנה לעבור דרך המפגש שזומן אליה, מוצאת את עצמה מאפשרת לנו כקוראים לטעום חלקיק מהחוויה המפעימה. 

תרגיל כתיבה

היזכרי במחסום שחווית בחייך – לא בהכרח בכתיבה: תקיעות, הימנעות, דחייה, חוסר תנועה או תחושת "אני לא יכולה עכשיו". כתבי על הרגע שבו הרגשת שהדרך נסגרת, לא דרך הסיפור החיצוני אלא דרך מה שקרה בפנים: אילו רגשות עלו, איזה קול פנימי דיבר ואיזו תחושה התיישבה בגוף. כעת, תני למילים להוביל אותך אל מה שישב מתחת למחסום – פחד, כאב, געגוע, או אמת שלא היה לה עדיין מקום. כתבי כיצד המפגש עם מה שנחשף מתחת לחסימה פתח בתוכך תנועה חדשה, גם אם קטנה ושברירית, ואיך הוא סימן עבורך התחלה של דרך אחרת.

אהבתם? שתפו!

לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -

דברו אלי

טיפול ביבליותרפי

סדנת כתיבה 

הזמנת הרצאה

הפודקאסט

רכישה מרוכזת של ספרים

 או לכל עניין מעניין אחר –

עדויות מגוגל

רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
רותם בן ליבני
הרגשתי שלמיה יש הרבה מה לתת לי בעוצמות גבוהות, היא יודעת ליצור את הסטינג המתאים ביותר, ובכל פעם הדהימה אותי היכולת והרגישות שלה להעלות דברים על פני השטח, ללא בושה ומבוכה. אם הייתי צריכה לבחור רק מילה אחת בסבב הייתי אומרת - תודה.
דבורה ארקינד
תודה גדולה שמורה למיה שהניעה את התהליך המבורך הזה. במקצועיות, ברגישות ובתבונה הובילה אותנו באמצעות הסיפור אל המקומות המבקשים ריפוי בתוכנו וכך רכשנו כלי ל"כאן ועכשיו" וגם למחר ולמחרתיים: לראות בפרטי קורותינו פרקים בסיפור שאנחנו הגיבור שלו, להבין את מניעינו ולרפא את עצמנו.
ד"ר אליף פראנש
מיה, תחנה בחיים שכיוונה אותי לאפיק חדש, מיוחל ויפה. ללמוד אצל מיה פירושו להיפתח לעולמך הפנימי, להגיע אליו, לגעת האמת ללא מסכות. לחסוך שנות חיפוש, ולמצוא את המטמון החבוי בתוככי נפשך ומחשבותיך. ממיה למדתי להיות אני כפי שתמיד רציתי. כל מפגש- שעור היה מסע גילוי, במסעו של הגיבור. תודה רבה מיה, שנתת לי להאמין בגיבור שבי.
אירה בינימין
חוויתי במשך השנה צמיחה, פריחה בלתי פוסקת, הסיפורים שיצאו ממגירות החיים הפתיעו גם אותי. הצלחתי בזכות ההנחיה המדהימה ואישיותה המיוחדת של מיה שצרה מרחב שמוחזק היטב, פינה בטוחה לכולנו להביא את הסיפורים האינטימיים ולפעמים לא פשוטים, מיה הייתה שם ללא וויתורים וללא הנחות, ראתה אותנו אחת אחת, עם עומק ורגישות, באהבה ענקית.
אינאס חביב אללה
בזכות מיה כמורת דרך שהובילה אותי בשבילים האפלים במעמקי נפשי ורוחי פתחה בפני הזדמנות לפגוש את אינאס שלא הצלחתי קודם לפגוש מרוב הקליפות שהייתה עטופה בהן; זה היה חלון הזדמנויות שדרכו נפתחה עוד חלונות וחלונות שבחיי לא העזתי לפתוח קודם. מפגש אחרי מפגש. נבהלתי, בכיתי והתפרקתי, רעדתי, ירדתי, עליתי, צללתי ועפתי אל מעמקי נפשי.
ליליאן בשארה – מנסור
כל מפגש העברת בנדיבות, באהבה, בעומק, במקצועיות ובאווירה נוחה שמשכה אותי עוד יותר להיות פעילה בתוך המפגשים. העברת לי בצורה אישית איך להיות יותר קרובה לכתיבה מזוית אחרת ולהתפעל מההזדמנות החדשה שעמדה בפני. ברצוני להודות לך מעומק הלב בתקוה שנמשיך להיות בקשר ישיר, כמנחה בסדנאות שאני מעבירה לנשים ועם הספר החדש שהוצאתי.
קרן קידר
סדנת כתיבה עם מיה הוד רן הייתה בשבילי מתנת חיים. שיתפנו, התרגשנו ואפילו בכינו ביחד. הכתיבה עוררה בי המון רגשות, הוציאה ממני הרבה זיכרונות טובים ופחות , והעניקה לי דרכי התמודדות עם מצבים לא פשוטים בחיים. כן, פתאום הכרתי את עצמי יותר טוב מה שנשאר בי זה השינוי שעשיתי ולעיתים חשק עז לשבת ולכתוב משהו וזה ממש עובד. תודה מעומק ליבי למיה!
ענת בורכוב
מיה יקרה! זה הזמן להודות מקרב לב על הכל -הנושאים המעניינים שהבאת להתייחסות שהדליקו.. שחיברו לעצמי.. בכל מפגש זמן למכביר שאפשר לחשוב להרגיש..מרחב להעלות על הכתב.. המחוייבות לכתיבה שהיתה באויר הפתוח ההתייחסות העניינית, הרגישה והממצה שלך לכתיבה של כל אחד ואחת. תודה מקרב לב על ההשראה והחיבור לחיים וברכות יישר כוח.
ליאת צור
הקורס אתך היה עבורי עונג צרוף מתחילתו ועד סופו. הדרך בה העברת את הקורס. בחירת הנושאים, הצגתם דרך טקסטים חכמים, מרגשים, משעשעים. החיבור לתיאוריה מעולם הפסיכואנליזה והקישור להכנסתם לקליניקה. ובעיקר ההתנסות האישית בכתיבה. כל אלה היו בשבילי הנאה שלמה וחיכיתי למפגש איתך. תודה על קורס נהדר שהלוואי שיהיה תלת שנתי.
ענת מיטלמן
סיימתי את סדנת מסע הגיבורה אצל מיה, לקרוא לזה סדנא זו טעות. מדובר במסע ארוך לגלוי עוצמות אישיות, עוצמות בקבוצה - חברות וכל זה תוך כדי כתיבה . המסע היה מרתק הנושאים מפעימים, ודרך הגילוי היתה כמו להסיר כל פעם בד מגלימה עטויית צבעים. יצאתי מלאה כרימון בחויות חלקן מטלטלות אך כולן מלמדות ומעשירות. זו היתה חוויה שהתאפשרה הודות להנחייה מדויקת, מאפשרת של מיה, חוויה שלא תישכח. מומלץ ומשנה תפיסה.
שרון גת
החיים בנויים ממסעות. זה היה המסע שלי השנה, הקבוצה הזו. קבוצת נשים אמיצות וגיבורות שפתחו את ליבן וכתבו את עצמן ברגישות ובאהבה, נותנות למילים כוח ומשמעות. מיה נתת את הטון. במקצועיות וברגישות לא הססת לגעת בכואב במצחיק ובנסתר, תוך חשיפה לטקסטים וקטעים מצולמים רלוונטים שסייעו להבין מושגים שנגענו בהם. תודה על מסע שותפות כתיבה שבועי רווי דמעות וצחוק.
אורנה ברואייר
בזכות הסדנא הנפלאה של מיה, חזרתי לכתוב. כל נושא העלה מחשבות, זכרונות וקשת שלמה של רגשות, וגרם לי להביט עמוק אל תוך נפשי, לנסות להבין ובעיקר להביע את אשר מתחולל בקרבי. בכל מפגש, היא ניווטה בכישרון רב בין הקניית חופש מוחלט לכתיבה, לבין שמירה על מסגרת והדרכה בגישתה המקצועית והרגישה, מיה הוציאה אותנו למסע בדרך אל אוצר אמיתי. למעשה, היא עזרה לי למצוא את קולי, שחשבתי שאבד לי, ועל כך תודה מעומק לבי.
דוריס הרטנו
אני מסיימת את מסע הגיבורה שאני, ימי שלישי עם מיה. אני כל כך שמחה שהחלטתי לצאת למסע הזה. כל מפגש עבורי היה כתם צבע עז ושמח על דף לבן. כל פעם שהתיישבתי לכתוב - גדלתי. האתגר שהצבתי לעצמי הניב בי הרבה כוחות שלא ידעתי עליהם. אני מודה למזלי הטוב. המסע הראשון עם מיה היה לי כל כך מעשיר ומעצים אז יצאתי שוב . יום שלישי יצאתי לטיול שאין כמוהו בעולם . הטקסטים שכתבתי גרמו לי לאושר גדול של חווית יצירה. אני אסירת תודה לך מיה .
רחל דאויט
הגעתי לסדנא עם חששות ולבטים, שיתפתי את מיה והיא נתנה לי הרגשה שחוץ מהכתיבה שאקבל עוד הרבה. כמה היא צדקה. חיכיתי כל שבוע למפגש עם הבנות ולשמוע סיפורים, ובעיקר לכתוב לכתוב... אבלי הכי חשוב יצאתי חזקה, עם יכולת להוציא את המסע החיים שלי על הנייר, לשפוך את כל מה ששמרתי בקרקעית הלב. כמו עברתי טיפול לחיזוק הנפש.
מיכל בנדוב
מיה היא מטפלת, מנחה, מובילה מעולם אחר. למיה יש יכולות מיוחדות של הקשבה והבנה. מיה הראתה לנו איך הכתיבה מאפשרת הסתכלות אחרת על החיים, על המשפחות, על מערכות יחסים על קשיים, פחדים והתלבטויות. לאור היחס המקבל והמכיל של מיה הצלחנו לשתף את הסיפורים ואפילו האינטימיים ביותר בקבוצה ולקבל אמפטיה, חיזוק ואהבה מכל חברות הקבוצה. מיה תודה על שנה מופלאה.

בפייסבוק

מתנה! המדריך - 8 צעדים לכתיבה

נאסף מ 25 שנות ניסיון ביצירה, הנחיה וטיפול בכתיבה לנפש. בהשארת פרטים נשגר לך אותו ישירות למייל!