טריקה שקטה
"שריקות רכבת מתקרבת צרחו בחוץ ובתוך ראשה. היא עמדה שם על הבטון, עוברת את קו הבטיחות. שוקלת. השעה היתה מוקדמת והמקום ריק, מלבד מנקה ממושקף ולבן שיער שהרים מבטו אליה. מה עוד נותר לך כשאת זרה בעולם, כשהבית הוא לא בית, כשהאדמה שטיפחת קורסת תחת רגלייך? השריקה התחזקה, גלגלי הרכבת חרכו את המסילות, כפות רגליה התנדנדו. היא עצמה עיניים."
–
יום אחד, קצת אחרי שהיא מחשבת את כמות מכונות הכביסה שעשתה בימי חייה, נעמי מקבלת התראת פינוי מבעלת הדירה שבה היא מתגוררת עם משפחתה. החיפוש אחר מקום אחֵר מתגלה כעקר, והיא נאלצת לחזור לקהילה שהיוותה עבורה בית, ושאותה עזבה בטריקת דלת. נעמי, אמא של כוכבת סליים ושל קפטן ליגת הכדורגל, מקבלת תזכורת כואבת לאישה המפוארת שהיתה, ותמונת מראה מטרידה לאישה שהיא היום.
מיה הוד רן כותבת בהומור ובלשון מושחזת על סוגים שונים של יחסים – בקהילה, במשפחה, ובין האדם לבין עצמו – ובוחנת את תהומות הכעס ואת ההשתוקקות להתרה.
–
זוכה מענק קק"ל לספרות
ברגע אחד האישה הגדולה מתכווצת חזרה לילדה שהיתה פעם. העולם שבנתה לעצמה מתפרק והיא נשארת על הספה בבית הוריה כמו בשיר של אהוד בנאי, מובטלת מעבודה ואהבה.
שנים אחר כך אנחנו פוגשים את נעמי בנקודה שבה תאלץ להתמודד עם העבר ולעשות שלום עם עצמה ועם חייה.
מיה הוד רן, מורתי האהובה, שזכיתי ללמוד ממנה על כתיבה כריפוי, חוקרת את קו התפר שבין האידאל לחיים. מחפשת את דרך האמצע שמשאירה מקום לחמלה כלפי הנפש האנושית ורואה את היופי בנקודות החולשה.
״טריקה שקטה״ הוא ספר סוחף ומרגש שמהרגע הראשון נשאבתי אל תוך העלילה ולא יכולתי להניח אותו מהיד עד שסיימתי.
מיה הוד רן מצליחה לשזור סיפור מורכב ברגישות יוצאת דופן, עם דמויות מלאות רבדים שמרגישות אמיתיות ומוכרות.
הכתיבה שלה כנה ונוגעת ללב,
נוגעת בנושאים עדינים ומורכבים, אך עושה זאת בעדינות ובכנות, מה שהופך את הקריאה לחוויה מרגשת ומטלטלת כאחד.
זה ספר שנכנס ללב ונשאר שם הרבה אחרי שמסיימים לקרוא.
ממליצה בחום!
המילים הראשונות של הספר משכו אותה פנימה לליבו הפועם של הספר ולתוכו של ליבי שלי .
וכולנו, כל הנשים, הצטרפנו לנעמי , מהדהדות את המילים, שרות את הכמיהה למהות ואת האימהות, ונעמי עומדת ובלי מילים מובילה אחריה שיירת נשים במבוך דלתות. וכל דלת הניטרקת בשקט פותחת זרם מבעבע ומטריד, וכולנו נישטפות וחוצות , פותחות ומגלות את המפתח הגדול התלוי אצל כל אחת.
ונעמי שהייתה כלואה ונעולה ניפתחת להביט , לעבד , ובעיקר לצאת מהמבוך שאירגנה לעצמה .
נוטפת היזדהות גם אני פתחתי את ליבי , מוכנה לראות אחרת, לבקוע את הסבך המכדרר אותנו קוצניות ופגיעות .
ישנם ספרים שעושים חסד גדול לקוראים ומשמיעים להם את קולם שלהם , המחלצים קול מדוייק ובהיר מתוך מקהלת הקולות הצווחים עד שאינם נישמעים, מקולות מיים רבים. אדירים. משברי ים.
מיה הוד רן, תודה על החסד הגדול הזה.
סוקרת ספרים
"טריקה שקטה" מציע, בתוך מסגרת צנומה יחסית, שפע נושאים למחשבה. ביניהם התמודדות עם תדמית הגוף – נעמי גבוהה מאוד ובעלת מבנה גוף מלא – יחסים בין אחיות, גידול ילדים, יחס הרפואה אל מחלות נשיות, התמודדות עם הדרדרות פיזית ומנטלית של הורים מתבגרים, קהילתיות מול אינדיבידואליות, ועוד. לצדם, ובעיני אלו הנושאים המרכזיים והמעניינים במיוחד, הסרטים שאנו מריצים בראש עד שנדמה כי הם המציאות היחידה, נטילת אחריות על האופן בו העבר שלנו מכתיב את ההווה, והיכולת לסלוח. בכתיבה יפה מיה הוד רן מציגה דמויות מגוונות, לעתים מעוררות הזדהות, לעתים גורמות לי להתווכח אתן, ובכל מקרה מגרות למחשבה ומאוד אמינות ומלאות חיים. כעת אני סקרנית לקרוא את ספריה הקודמים.
שושן צחור - סקירות בצבע
זהו ספר נפלא העוסק במערכות יחסים, בפערים בין הדורות ובתפיסת הנשיות במציאות משתנה.
במהלך הקריאה עצרתי פעמים רבות וחייכתי לעצמי, הרגשתי שהסופרת מצטטת את מחשבותיי ומתמללת את רגשותיי.
כשהשנים חולפות אנחנו פוגשות את עצמנו בצמתים שונים המאלצים אותנו לעצור ולבדוק מה שלומנו ?
התמונה המתגלה קשה,
אתן שואלות מדוע?
משום שאנחנו מגלות שויתרנו על עצמנו, על החלומות שלנו מבלי להבין מדוע.
זהו סיפורה של נעמי,
בת, אמא, אחות, בת זוג.
לילה אחד, פגיעה אחת, התמסרות ושחרור וחייה משתנים מן הקצה אל הקצה.
נעמי מתמודדת בחזיתות שונות מול הוריה הקרייריסטים, מול אחותה החוזרת בתשובה, מול ילדיה המתבגרים ומול יואב בן זוגה.
ההתנהלות מולם מחייבת אותה לצאת ממעגל הנוחות שלה, האם היא תצליח ומה היא תלמד תוך כדי?
הספר נוגע בנושאים רבים ומגוונים תוך התבוננות והעמקה אמיצה. התובנות כואבות, כנראה שאלו כאבי גדילה…
אני מאמינה שכל אשה תמצא את עצמה כאן ותוכל להזדהות עם הסיפורים ולהיות אמפתית אל הדמויות.
כעת חשבו, היכן הבית שלכן נמצא?
קבלו ממני המלצה חמה!
עולם התרבות
נעמי דואגת לכולם אבל הכי פחות דואגת לעצמה, היא כעוסה וקשה לה לסלוח למי שפגע בה אבל בעיקר קשה לה לסלוח לעצמה.
מצאתי בה המון מעצמי ומאד נהנתי מהדמות שלה. הזדהיתי עם הצורך שלה לטפל בכולם מבלי לבקש עזרה מאחרים, עם הקושי שלה לשחרר ובמיוחד הקושי שלה להתמודד עם הורה שברגע אחד הפך להיות סיעודי.
הקטעים שהיא עברה עם אמא שלה הזכירו לי את השנה הקשה שעברנו עם אמא שלי.
בכתיבה יפה ושנונה הסופרת מיה הוד רן מכניסה אותנו לחייה של משפחה ישראלית טיפוסית שחייה מתהפכים ברגע אחד וכל אחת מהדמויות מתמודדת בדרך שלה עם הדרמות הלא צפויות שנקרות בדרך.
הספר היה עצוב/מצחיק, מיוחד ומרגש וחידד לי את העובדה שבית הוא היכן שהלב שלנו נמצא ומשפחה לא בוחרים ♥️
מועדון קריאה
לפעמים אנחנו מסתובבים עם איזה תרחיש בראש לגבי משהו שקרה. ואנחנו חושבים עליו, מנתחים אותו מכל כיוון, ובמשך כל השנים מזינים אותו עד שהוא הופך למשהו הגדול מאיתנו שעוטף אותנו עד שאין לאן לברוח.
כי להשאיר את זה בינינו לבין עצמנו זה כמו לשחק בכדור לבד. אתה מטיח את הכדור בקיר מולך, ופעם אחר פעם הוא חוזר אליך.
מיה הוד רן נוגעת במגוון נושאים, הנוגעים לכולנו. נעמי, גיבורת הספר עומדת בפני שינוי בחייה ממנו תצא למסע שיחזיר אותה לעבר שלה, אותו עזבה בטריקה שקטה, ולמדה שגם כשהטריקה שקטה היא יכולה להשאיר אחריה רעש גדול, גם אם הוא נשמע רק לאוזניה שלה.
המסע הזה יחזור למה שקרה אז, ממנו תצעד קלה יותר אחרי שתשיל סוף סוף מעל כתפיה את השק הכבד, ובמקומו תקבל הווה נקי יותר שיוביל אותה לפיוס (גם) עם עצמה וסגירת מעגל.
ותודה למיה הוד רן ששתלה סימן שאלה גדול בין דפי הספר, מה שיבטיח לי שאמשיך לחשוב עליו.
יעלצ'י סקירות ספרים
הסיפור נע באיטיות ובאלגנטיות בין ההווה לעבר. אנו לומדים להכיר את נעמי, משפחתה והדינמיקה בין כולם.
בעת הקריאה לעיתים עצרתי וחשבתי. רציתי שנעמי תצא מדפי הספר ותהיה אדם בשר-ודם, שתשב לידי ואוכל לעטוף אותה, להכין לה כוס שוקו ולדבר, לתמוך. הרגשות שלה שצפו נגעו לליבי, ההתמודדויות שלה עם דמויות המשנה היו לפעמים יותר מידי ונקראו בצורה מציאותית. כעסתי עליה ודאגתי לה. רציתי שהיא בעצמה תעצור ותרים את הראש, תנשום.
יש בסיפור המון ניגודיות שיוצרים תמונה כללית מאוד עמוקה וחיה – ניגודיות בין הווה לעבר, בין נעמי לילדיה, בין נעמי להוריה.
הכתיבה טובה, הסיפור מהודק. יש בסיפור פן פסיכולוגי הכתוב בצורה עדינה וחכמה.
מומלץ - קריאה מהנה.
עולם הספרים של רז
קראתי הרבה ספרים שעוסקים בנשים וגברים שמגיעים לשלב בחייהם בו הם תוהים, מתלבטים, חוזרים לצמתים ולהחלטות שקבלו ומתמלאים בחרטה - אבל "טריקה שקטה" הוא חד משמעית היצירתי שבהם.
הרעיון שעומד מאחורי הספר כל כך שונה, ייחודי ומסקרן. אני קצת קצת קצת מקנא במיה על שחשבה עליו מלכתחילה.
יומן מסע שנון ויוצא דופן, חכם ומעורר מחשבה על אישה שמבינה שמבלי לפתור את חידת עברה, היא לא תוכל למצוא שקט בהווה.
מומלץ בחום.
מיה הוד רן היא סופרת, מטפלת, מנחת סדנאות ומרצה על ביבליותרפיה ומסע הגיבור.
כותבת ביד אחת ומטגנת חביתה בשניה,
יוצאת לקמפינג כדי להרגיש בבית ומחבקת את המיטה כשהיא חוזרת.
בפרדס חנה מאזינה לעלילות שבטיות ובתוכה מקשיבה לזעקת האדמה.
הרומן "טריקה שקטה", מאת מיה הוד רן. 192 עמ', עורכת: אורנה לנדאו, הוצאת שתים.
לשאלות, פרטים וקבלת מידע על כתיבה, יצירה, השראה -
דברו אלי
טיפול ביבליותרפי
סדנת כתיבה
הזמנת הרצאה
הפודקאסט
רכישה מרוכזת של ספרים
או לכל עניין מעניין אחר –
