לכבוד יום האישה, אספתי עשרה ספרי נשים, שהראו לי דרך, שהמטירו עלי השראה, שפירקו אותי לחתיכות, וחיברו אותי בחזרה. שהזכירו לי מאין אני באה ולאן אני הולכת. כדי להודות להם על שהפגישו אותי עם שיגעון. דיכאון. חמלה. יצירה. אמונה. גוף. לפניכם המצעד המלא:


הבסיסיים

גופה של אישה תבונתה של אישה / ד"ר כריסטיאן נורת'רופ. הוצאת אור עם

טוב נו, זו התחלת ההתחלות. הרופאה שכתבה את הספר עב הכרס, עזבה ב 1985 מרפאה קונבנציונאלית כדי לפתוח מרפאת בריאות לנשים, שלא מטפלת בסימפטומים אלא באורח החיים הנשי של תקופתנו. מעבר לאנטומיה, היא כותבת על המיתוס הקשבה לקול פנימי ועל דרך חדשה של ריפוי. היא מתייחסת לכל איבר נשי בכבוד הראוי לו, וכן עוברת בין שלבים שונים בחיי אישה (מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר) ומציעה תוכנית לריפוי באמצעות מזון, רגשות וחיבור פנימי. בסוף הפתיח לספר היא כותבת: "ספר זה מיועד לכל מי שמכיר בכך שבחיי היומיום שלנו יש מסתורין, אי ודאות ותקווה. הוא מיועד לאלה שמשתוקקים להיות בריאים ויודעים כי יש עוד משהו בריפוי לבד מחומרים או טכניקות חיצוניים. ספר זה מיועד לכל אלה שהבינו עד כמה איננו יודעים. הוא מיועד למי שיודע כי רצון הריפוי שלנו לא יהיה מושלם כל עוד לא נחזיר את המקודש לחיי היומיום שלנו". להאמין שרופאה כתבה את הטקסט הזה?

מעגל אבנים / ג'ון דארל מברט. הוצאת מטר

מה זה בסיסי, חובה. סיפור מצוין על מקום וזמן שאין לנו שמץ עליהם. אפריקה, לפני יותר ממיליון שנים. התקופה בה אימות אמותינו המיוצגות על ידי הגיבורה "זינה", היו בקשר הדוק עם אמא טבע. הסיפור של האישה הזו על גלגוליה השונים, פורש את השתלשלות האירועים התרבותית שהביאה למעבר מהחברה המטריארכאלית, לחברה הפטריארכאלית. מהפך שאחריו מפתחות העולם הועברו לידי הגברים. הסיבה המרכזית לשינוי, היא הסוד הכמוס ביותר שעד אז היה שמור בידי יחידות סגולה: כיצד באים ילדים לעולם. הספר הזה חילק את חיי ללפני ואחרי שקראתי אותו. בסיסי, אמרתי?

קולות מין העבר

האוהל האדום / אניטה דיאמנט. הוצאת מטר

פעם פעם, כשקצב החיים הותאם למחזורי השמש והירח, נשות השבט היו מתכנסות באוהל האדום. כמו חברות טובות שהוסת שלהן מסתנכרנת לאותם תאריכים, כך נשות השבט היו מקבלות אותה יחד. לכמה ימים בחודש הן היו פורשות מהגברים ומהילדים. כמו בבית הקפה של היום, הן כנראה היו שוטחות את שעל ליבן, מתכסות עצה, מחליפות מתכונים, ושיקויים, ותפילות. סיפורה של דינה, בת יעקב שכמעט נעלמת בין אחיה, נשזר בתוך תקופה זו, ומאניש דמויות מיתולוגיות. זהו סיפור על אחוות נשים, פחד וחירות. מעבר לסיפור היפה, כדאי לקרוא אותו ולו רק כדי לתת כבוד לקיומה של בת נוספת, שלא קיבלה שבט משלה, לא פיסת ארץ ולא תהילה.

רצות עם זאבים / קלאריסה פינקולה אסטס. הוצאת מודן

אוסף טקסטים ואגדות, שכנראה פעם נשים היו שומעות לפני השינה, מסביב למדורה, באוהל האדום, על האישה הפראית. הטקסטים עוסקים ביסודות אישיותנו, בעיכובים שמונעים מאתנו לגלות אותם, ובסוד כוחנו. האישה שטבעה נבזז על ידי התרבות, נדחקה למחוזותיה העניים של הנפש. הסיפורים מחזירים אותנו לשביל הטבע הפראי. ההוראות בסיפור מבטיחות שהשביל לא נעלם, הוא מוליך נשים עמוק אל ידיעת עצמן. מי היא זו אותה אישה פראית? זו את ואני וכולן. אם נעז להיות כאלה. נכונות לקרב אך משכינות שלום, מסמנות טריטוריה ופורצות גבולות, מזינות חיים ושמחות בגוף הבשר הפראי, בוכות, זועמות, שרות, סולחות. ספר חניכה לנשיות עוצמתית, בעלת היסטוריה משפחתית משושלות האלות ועד בנות בנותינו. אמן כן יהי רצון.

המטלטלים

אגדת המוות ההפיך / סימונה מצליח חנוך. הוצאת פראג שהפכה להוצאה עצמית

אם נשים היו נותנות לעצמן לבטא את שעל ליבן, אולי הדיכאון לא היה מחכה להן מעבר לפינה. אבל רגשות קשים, כמו כעס, עצב, שנאה וקנאה, רוחשים במעמקי הנפש ולבסוף מוצאים סדק ומתפרצים כמו גייזר באמצע החיים, כשבגדול, מעל פני השטח, הכל היה די… בסדר. סימונה מצליח חנוך נעזרת באגדות על גיבורות נשים, שחוות מוות זמני, או תרדמת, כדי להפגיש אותנו עם הצל, מושג יונגיאני שעוסק בארכיטיפ שמייצג את הצד האפל של הנפש, אותו אנחנו לא מקבלות ולכן מדחיקות. הנפילה לדיכאון, או לשינה, או למוות, היא חלק מהכרות עם הצדדים שאנו פחות אוהבות, ולאחר שאנו מעניקות מקום להתגלות זו, יכול להתרחש איסוף מחדש שבסופו אישה שלמה יותר. ספר אמיץ ומרגש, שמזכיר לנו שלפעמים אפשר להניח את מקלות הניצוח, ולנוח.

השמים שבתוכי – יומנה של אתי הילסום. הוצאת כתר

ספר לבכות. יהודיה מאמסטרדם, שכותבת יומן אישי, כביכול שיגרתי, על חייה, על נשיותה, כשלאט לאט מתחילים לזלוג אליו סימני שואה מאיימים. בלי שום קורס להתפתחות אישית, היא לומדת לנשום לתוך כאב, רואה את שותפות הגורל שלה עם בני עמה, ומצד שני מרגישה חלק מאוניברסאליות מאירה בתקופה חשוכה למדי. היא מסרבת לכעוס או לשנוא, מתחברת לכל אדם באשר הוא, ומקיימת קשר רציף עם אלוהים. בתוך הכאוס היא מצליחה לחשוב מחשבות בהירות, לחוש חמלה ולאהוב. ספר מופת על התעלות אנושית-נשית, על אפשרות קיומו של פרח בודד בתוך שדה קוצים.

הולכות על הקצה

דברים שרציתי לגעת / גילי פליסקין. ידיעות ספרים

קיבלתי את הספר הזה ממערכת חיים אחרים, כדי לכתוב עליו ביקורת. ואני חושבת שמרגע שפתחתי את הספר בחדר העורך, לא סגרתי את הפה יומיים. מדובר בראיונות שערכה הכותבת עם נשים על אוננות, כחלק ממחקר לתואר שני. היא מראיינת נשים בגילאים 22-92, מגוונות בתפיסותיהן ובאורח חייהן, על אוננות. אוי מה אני אגיד לכן? תענוג צרוף. טקסטים שמעיפים דלת של גן נעול. לכל אורכו את שואלת את עצמך – איך לא חשבו על זה קודם??? אלפי ספרי בישול ולא ספר אחד על מתכון נחמד כל כך?

מילים כדי לומר זאת / מארי רארדינאל, הוצאת אדם

סיפור אישי של אישה שיצאה משיגעון. הסימפטום הראשון שהתחיל את הידרדרותה, היה הוסת המציקה שלה. היא מספרת כיצד הסכימה להיענות ליד מושטת, בטיפול נפשי. היא נכנסת לעומק התראפיה שעברה במשך שנים, כדי להירפא מאם קתולית שהרחיקה אותה מעצמה ומאושרה. היא מוציאה לאור את "הדבר", הלוא הוא השיגעון, המאיים לכלות אותה. יחסים מורכבים עם אמא, פגישה עם הפסיכיאטריה, זיכרונות ילדות נוקפים. המאבק שלה הסתיים בניצחון, יש המון נשים שלא מצליחות לצאת משם.

האימהיים

בודהיזם לאימהות / שרה נפתלי. הוצאת אסיה

בבודהיזם כמו בבודהיזם: הכל מתחיל בנשימה, זו המחזירה אותך לרגע הזה. הספר מתחיל מהסבר בסיסי על בודהיזם, אבל לא צריך להיבהל, כי רובו עוסק ביומיום האימהי, העמוס, המתסכל, המציף, המשמח, ובעיקר המג'נגל בין כל אלה. אני זוכרת במיוחד שורה על הקשבה. שרה נפתלי כותבת שאנחנו מקשיבות הרבה פחות טוב מאז שאנחנו אימהות. מאוד עצבנה אותי הקביעה הזו. ארבעה ימים ושלוש שיחות עם חברות, אילצו אותי להודות שזה נכון. למי שרוצה ללמוד הורות עם נוכחות.

להיות אמא / תמר מור סלע. הוצאת ידיעות

תמר מור סלע, נפגשת עם כמה עשרות אימהות – אנונימיות ומפורסמות, עם ילד אחד או שבעה, דתיות וחילוניות, אוחזות ומשחררות, וכותבת את השיחה איתן בגוף ראשון שלהן. הספר מציע מסע בין רגשות רחבים, סגנונות שונים, אג'נדות מפתיעות. יצא לי כמה פעמים להיעצר אחרי איזו אמא ולחשוב, ולחשוש, ולבחוש. כוחו של הספר בגיוון שבו, בכך שאין בו אידיאליזציה ולא כתיבה ממעל, הוא נגיש ואת מרגישה שעם כל אחת מהנשים הללו, את יושבת לקפה בסלון.

אהבתם? שתפו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן