להקשיב לקול הפנימי
"אינך יכולה לגדול באופן רוחני, אלא אם את מוכנה להשתנות. לעתים נחוץ מהפך מוחלט כדי ליצור דרך חדשה של חיים. בתקופות מסוימות צריך לגדוע את הישן כדי להצמיח חדש. אל תתנגדי לשינויים האדירים שעומדים להתרחש, אלא היי מוכנה לקראתם וזרמי איתם כדי שיוכלו להתרחש במהירות".
זהו הציטוט הפותח את סיפור חייה הלא שגרתי של איילין קאדי הנחשף בספרה האוטוביוגרפי "מעוף אל מעבר לחופש" (הוצאת אדם עולם).
קאדי היא מייסדת קהילת פינדהורן האקולוגית בסקוטלנד. הספר שלה "366 דלתות ללב", בו פרסמה מסרים שקיבלה מאלוהים, תורגם לעשרות שפות ופורסם גם בעברית. כעת תורגם ספרה האוטוביוגרפי (תרגום: חמי בר יוסף), המגולל את סיפור חייה ה – איך לומר זאת בעדינות? מוטרף.
זה מתחיל ככה – כשהיא נשואה ואם לארבעה, במסלול חיים סטנדרטי, חבר של בעלה מתיידד איתה ומבשר לה (כשהוא עצמו נשוי ואב) – שהיתה לו חוויה רוחנית בירושלים, בה הבין שהיא החצי השני שלו ושעליהם להיות יחד כדי לממש להגשים רעיון אלוהי.
הספר רצוף גלגולים בדרכים – היא מנהלת מלון, גרה בקרוואן ולבסוף מקימה קהילה רוחנית אקולוגית פורחת, כשלאורך כל הדרך קאדי מקבלת הנחיות מדויקות דרך מסרים מאלוהים כיצד לנהוג, ופועלת לפיהן גם אם הן מנוגדות לכל היגיון.
הקהילה קמה ואלפי אנשים הולכים בעקבות הזוג המייסד. נתרמים כספים להקמת בתים ולתפעול הקהילה בחומר וברוח. בד בבד מתוארים היחסים בין בני בני הזוג ותהפוכות בקשרים עם חברים ובני משפחה.
על השינוי כחלק ממסע הגיבורה
בביבליותרפיה, אנחנו מתייחסים ל"קריאה ליציאה למסע" לא רק כאירוע חיצוני, אלא כשינוי פנימי שאינו מאפשר לנו להמשיך לחיות כפי שחיינו עד כה. הציטוט הפותח של איילין קאדי על הצורך "לגדוע את הישן כדי להצמיח חדש" הוא תמציתו של מסע הגיבורה: רגע שבו הנרטיב הישן מתפרק ומשאיר אותנו בתוך "מרחב לימינלי" – אזור דמדומים של חוסר ודאות שבו הסיפור החדש טרם נכתב. כתיבת מסע כזה, כפי שעושה קאדי, מאפשרת לנו לבנות גשר של משמעות מעל התהום. מבחינה טיפולית, כשאנחנו כותבים את השינויים הרדיקליים בחיינו, אנחנו הופכים מ"קורבנות" של הנסיבות ל"גיבורים" של בחירותינו. הכתיבה עוזרת לנו לעבד את האובדן הכרוך בשינוי (הוויתור על הנוחות והסטנדרטים הישנים) ולמצוא את הקול הפנימי שמדריך אותנו אל עבר הזהות החדשה שמבקשת להיוולד.
מעוף אל מעבר לחופש הוא אוטוביוגרפיה מעניינת כי נדמה שאישה המקורבת כל כך לאלוהים תתעלה בקלות מעל אתגרים אנושיים "רגילים". אך באותנטיות קאדי מספרת שהתקשור הישיר לא עושה לה שום הנחות. הספק מכרסם ללא הרף, ההתנגדות לדרישה להתמסרות מלאה וגם רצף הכשלים והנפילות שבדרך – מוכרים לנו מעצמנו. קאדי עוברת את מסע הגיבורה שלה ולא נחסך ממנה דבר. עליה לעבור טלטלות, לצאת מנקודת המבט הפרטית שלה ולהסכים לראות דברים אחרת. גם כשהיא מבורכת אישית, על ידי האל.
בטיפול בכתיבה, אנחנו מחפשים את הסדקים בסיפור. לעיתים קרובות אנחנו מנסים לכתוב סיפור "נקי" של צמיחה או אמונה, אך הריפוי האמיתי מתרחש כשאנחנו מעזים לתת מקום לספק המכרסם, להתנגדות ולכשלים. מבחינה פסיכולוגית, הספק הוא חלק בלתי נפרד מתהליך האינדיבידואציה; הוא הכוח שבוחן את האמת שלנו ושומר עלינו מפני התמסרות עיוורת שעלולה למחוק את העצמי. כשאנחנו כותבים על המתח שבין "הקול האלוהי" לבין "הספק האנושי", אנחנו יוצרים אינטגרציה בין חלקי הנפש השונים. אנחנו לומדים שדווקא דרך הכתיבה על חולשותינו ותהפוכות הנפש, המסע שלנו הופך לאוטנתי ובעל ערך – לא למרות הספק, אלא בזכותו.
תרגיל כתיבה לנפש - לכתוב את הסיפור שלך
איילין קאדי מראה לנו שההדרכה הכי גבוהה והספק הכי אנושי דרים בכפיפה אחת. התרגיל נועד לתת מקום לשניהם על הדף:
קול ה"ידיעה": עצמו עיניים לרגע, קחו נשימה עמוקה, ונסו להתחבר לחלק בתוככם ש"יודע". זה יכול להיות ה"עצמי הגבוה", האינטואיציה, או הקול שאיילין קראה לו אלוהים.
כתבו הודעה קצרה (כמו מברק או מסר) מהקול הזה אליכם, לגבי צומת דרכים או שינוי שאתם חווים כרגע. התחילו במילים: "מה שאת/ה צריכ/ה לדעת עכשיו זה…"
קול ה"ספק": כעת, תנו לעט לעבור לצד השני. כתבו את התגובה של החלק האנושי, המפחד, המפקפק. אל תנסו להיות "רוחניים" או "חיוביים".
תנו לספק לומר את כל מה שהוא חושב על המסר שקיבלתם. התחילו במילים: "אבל איך אני יכול/ה להאמין ש…" או "אני מפחד/ת שזה רק…"
הגשר: כעת, נסו לכתוב פסקה אחת שבה שני הקולות האלו מדברים זה עם זה. לא כדי שאחד ינצח את השני, אלא כדי שיוכלו לצעוד יחד.
שאלו את עצמכם: איזו פעולה קטנה אחת אני יכול/ה לעשות מחר, שמתחשבת גם בהדרכה וגם בפחד?