מהרגע שפתחתי את הספר הזה, נזרקתי לתודעה אחרת, של כוהנות השבטים הקדומים, המנחילות תורות נסתר של קהילה, רפואה ואמת, בשושלות התרבות.
זהו סיפורה של יארה שעוברת מסע התבגרות כאשר היא רוצה להתקבל למערה שאמה שלחה אותה אליה. בדרך ייסורים היא מגלה את עברה ואת עצמה.
ההבדל המהותי בין התרבות שממנה באה לזו אליה היא שואפת להיכנס, הוא הכבוד לנשים ולאדמה, שבא לידי ביטוי גם בטקסי עונג, מיניות מקודשת, שיש בה תשוקה אדירה, אך גם כללים ברורים של הזמנה והסכמה.
"רוגשות שרו מילות הודיה למים הזורמים, לנהרות, לגשם, למי הלידה. מידאה ליטפה את אחיותיה לטקס. הכאב בליבה נשטף בדמעות. אחיותיה סביבה שרות ובוכות איתה, מרגישות בלי מילים זו את עיצבונה של זו, נותנות מוצא לחרדות לב, חולקות קרבה ונחמה. המילים זרמו מפיהן של הכוהנות. הן שרות, מודות ומברכות את המערה האפלה הפועמת סביבן, שרות הלל למערה הפועמת בתוככי גופן, מותאמת עם ליבו של העולם, עם ליבה של האם." עמ' 137
הספר מציג את התפר בין העולמות, לקראת המעבר משלטון מטריארכלי (של האם) לפטריארכלי (של האב). אפשר היה לחוש בהבדל בין הזכרי והנקבי. הזכרי הבטוח והיודע, לעומת הנקבי הבודק והמתייעץ. כוהנות המערה מקשיבות לסימנים בצורת בעלי חיים, חלומות, אותות. כך הן מקבלות החלטות, מקיימות דיונים, מובילות את המערה. ההנהגה הנשית עובדת כרשת ולא בצורה היררכית. היא מכבדת את האם הגדולה, דרך כבוד לדם המחזור, להיריון וללידה.
הקריאה ב"ארץ האם הגדולה" פועלת על הנפש כמעשה של היזכרות. מבחינה פסיכולוגית, דמותה של "האם הגדולה" היא ארכיטיפ שקיים בלא-מודע הקולקטיבי של כולנו, אך הוא הודחק לאורך אלפי שנות שלטון פטריארכלי. כשאנחנו קוראות על כוהנות המערה ועל הנהגה הפועלת כרשת של התייעצות וסימנים, משהו בתוכנו מזהה את המבנה הזה – לא כפנטזיה, אלא כאפשרות קיומית שנשכחה. האובדן של הסמכות הנשית אינו רק היסטורי, הוא פסיכולוגי: הוא מייצג את הנתק שנוצר בין האישה לבין האינטואיציה שלה, לבין מחזורי הגוף והקשר הבלתי אמצעי עם ה"אם" שבטבע. הספר משמש כקריאת מעורר לשחזר את הדיאלוג הזה.
התפר שבין התרבות המטריארכלית לפטריארכלית, כפי שהוא מוצג בספר, מסמן שבר עמוק בדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות. בעוד שהסדר הנקבי מתאפיין בהקשבה לסימנים, לחלומות ולמחזוריות של החיים והמוות, הסדר הזכרי שהחליף אותו שם דגש על ידיעה בטוחה, שליטה וליניאריות. המעבר הזה עיצב את הפסיכולוגיה המערבית המודרנית, שבה יש לעיתים קרובות בוז ל"רך" ול"נעלם". השבת הסמכות הנשית היא למעשה מלאכת אינטגרציה: הניסיון לאפשר לשני הקולות הללו לדור בכפיפה אחת בתוך הנפש – מבלי שאחד יבטל את השני. זהו מסע לתיקון הנרטיב האנושי, המזכיר לנו שהחוכמה המערתית של הקשבה ללב ולעולם היא התשתית ההכרחית לכל מבנה חברתי יציב.
בעבודתי עם נשים, אני רואה פעם אחר פעם כיצד ה"שלטון הפטריארכלי" אינו רק מבנה חברתי חיצוני, אלא קול פנימי – מבקר, שופט ומדרג – שמנהל את הנרטיב האישי שלנו. החזרת "שלטון האם" לסיפור האישי פירושה להחזיר את הריבונות על גופנו, על רגשותינו ועל הקצב הפנימי שלנו. כשאנחנו כותבות את עצמנו מחדש דרך העדשה של "האם הגדולה", אנחנו מחליפות את הדירוג וההישגיות בהקשבה ובחמלה. אנחנו לומדות לסמוך שוב על ה"סימנים" של הגוף ועל הידיעה העמוקה שקיימת בבטן, בדיוק כמו הכוהנות במערה. זהו מעשה של תיקון: בכל פעם שאישה בוחרת לתת תוקף לחוויה הנקבית שלה, היא לא רק מרפאה את עצמה, היא בונה נדבך נוסף באותו גשר עתיק שסיגל לאה רוה ביקשה להקים – גשר שמחבר אותנו חזרה אל השושלת שלנו ואל העוצמה שמעולם לא באמת אבדה, רק חיכתה שנקרא לה בשם.
זהו ספר מלא חושניות, חכמה ויופי, שהרגיש כמו שמשתוקק להזכיר לי אמת חשובה על שושלת הנשים שלי. רציתי ליצור קשר עם כותבת הספר, סיגל לאה רוה, לחלוק את התפעמותי וגם לשאול מתי יוצא הספר הבא (הספר מתמקד בסיפורה של יארה, אך יש רמזים לכך שיהיו ספרים נוספים שיחלקו את סיפוריהן של דמויות נוספות). משיטוט ברשת התגלה, לצערי, שסיגל לאה רוה נפטרה ממחלה. אני כותבת את מילים אלה לזיכרה.
הרגשתי שהיא כשפה אותי במילותיה, שהיא עמלה ביסודיות על העלאת ידע עתיק ומכונן מעל פני השטח. חשבתי לאורך הקריאה לאן נעלמה הסמכות הנשית הזאת, וניזכרתי שאימהותנו לדורותיהן איבדו אותה בחמשת אלפים השנים האחרונות, בשל דומיננטיות שלטון האב, ועל המחוייבות שלנו, נשים שיודעות, להנחילה חזרה ברכות ובשלום, לתלמידותנו, בנותנו ונשות העולם כולו.
ארץ האם הגדולה, סיפורה של יארה / סיגל לאה רוה ז"ל, הוצאת בת עדן .
כתיבה לנפש – מכתב מהאם הקדמונית
ההתחברות: דמייני את אחת האימהות הקדומות בשושלת שלך (גם אם אינך מכירה את שמה). דמייני אותה יושבת במערה או בטבע, מחוברת לאותה חוכמה עתיקה שעליה כתבה סיגל לאה רוה.
המסר: כתבי מכתב קצר ממנה אלייך, שמתחיל במילים: "בתי, מה ששכחת על הכוח שלך הוא…".
ההטמעה: מהי הפעולה הקטנה אחת שאת יכולה לעשות השבוע כדי להחזיר את ה"סמכות הנשית" הזו לתוך חיי היומיום שלך?
טיפול ביבליותרפי
סדנת כתיבה
הזמנת הרצאה
הפודקאסט
רכישה מרוכזת של ספרים
או לכל עניין מעניין אחר –
נאסף מ 25 שנות ניסיון ביצירה, הנחיה וטיפול בכתיבה לנפש. בהשארת פרטים נשגר לך אותו ישירות למייל!
