שני לוחמי חופש יוצרים סכר מול פארדיגמות חברתיות. על דעת עצמם ובלי לחכות לאישור מאף אחד, הם נוטלים את הסמכות להתוות דרך אחרת מזו המקובלת, גם במחיר של סיכון אישי ומקצועי. ג'ין, חוקרת אמריקאית שעורכת מחקר על שועלים עירוניים בלונדון, מגייסת כספים ופועלת למען מודעות סביבתית. לצידה ניצב אטילה – פסיכיאטר מגאנה המטפל באזורי מלחמה. הוא שואף לצאת מהעדריות המקצועית באמצעות חשיבה עצמאית. אטילה למוד קרבות, גם מהסתובבותו בעולם בפעילותו כפסיכיאטר (בין סיירה לאון, אקרה ועד לגשר ווטרלו בלונדון, החושפת את הפערים בין מלחמות האזרחים באפריקה לניכור של תושבי הממלכה המאוחדת), וגם בחייו האישיים, בהם הוא מנסה למצוא שוב את הכוחות לחיות אחרי אובדן.
טראומה בעיניים חדשות
"אושר" נפתח בסצנה קשה מ-1834 (שלקח לי כמה ימים טובים להירגע ממנה), ושזורים בו סיפורים פואטיים על האופן בו הקדמה, התיעוש והטכנולוגיה דוחקים לשוליים את הטבע – ולא רק את טבעם של בעלי החיים, אלא גם את זה שלנו, בני האדם. תאור היחס לקויוטים ולשועלים, שנתפסים לרוב כמטרד עירוני שיש למגר, הזכיר לי מיד את חזירי הבר שלנו בחיפה. בהיסח הדעת ומתוך תחושה של חוסר ברירה, אנו פועלים באלימות ומפנים עורף לחסד שהטבע מעניק לנו.
הספר כתוב נפלא, מספר על אכזרויות בעדינות ומלקט אירועים מההווה והעבר והתמודדויות אנושיות דומות ביבשות שונות. הוא מציע גם התבוננות חדשה ומרתקת על גזענות, על טראומה ועל הפחד לעבור דרך כאב. מילותיו של אטילה מסגרו עבורי תחושות לגבי האפשרות לצמוח מתוך משבר.
ספרות אקלים
בכל מדינה שמכבדת את עצמה יש כיום מדף ספרותי בשם "ספרות אקלים". מדובר בספרות שלא רק עוסקת בהתפעלות מהטבע, אלא במאבקם של פעילי סביבה למענו. השילוב של ספרות סביבתית עם פסיכולוגיה של טראומה – הוא מיוחד עוד יותר.
יש שתי גישות בעולם הסביבתי לניעור הציבור למודעות: האחת גורסת שאין זמן וצריך להפחיד ולאיים (בגישה זו נוקטת למשל העיתונות). האמנות, לעומת זאת, הולכת בגישה השנייה – להסביר ולספר, מתוך חמלה. כך גם אני כפעילת סביבה פעלתי בפודקאסט שלי "סיפור ירוק" ובספריי. ספרי האחרון, "טריקה שקטה", קיבל תמיכה מקק"ל על היותו ספרות אקלימית, למרות שאינו ספר מחקרי. זהו תקדים, ואני מקווה שזוהי רק ההתחלה.
פופולאריות זה לא הכל
לעתים קרובות אנחנו בוחרים ללכת אחרי ההמון. קראתי בספר בזמן טיול משפחתי בחו"ל, וכשבחרנו במסעדה הומה, בני אמר: "הרבה אנשים לא טועים". זה אולי נכון לגבי ישיבה במסעדות שיש בהן תחלופה גבוהה, אך לפעמים קהל מעוור אותנו, מספרים מרשימים אותנו, אבל האמת נמצאת לפעמים דווקא בצד הלא פופולרי של המפה, בידי מיעוט שמחזיק בדעה בעקשנות. סיימתי את הספר כשאני גועה בבכי משחרר, על אוזלת היד המצערת שחווים לפעמים הפעילים הנחושים ביותר מול כוחות גדולים של רשויות ומוסדות, ובשל הצער על הסבל שיוצרות השלכות של מלחמות ברחבי העולם.
אושר / אמינטה פורנה, ספריית רות, 2024.
תרגיל כתיבה - נגד הרוח
חישבי על אמת לא פופולרית שאת מחזיקה בה, כזו שנוגדת את דעת הרוב בסביבתך, או את ה"עדריות" המקובלת (זה יכול להיות קשור לטבע, לחינוך, למקצוע, או לבחירות אישיות).
כתבו סצנה קצרה שבה את נתקלת בסיטואציה יומיומית שממחישה את הפער, את התסכול ואולי גם את המחיר על הדבקות באמת הזאת.