מעטים הספרים שנכתבים בגוף ראשון רבים. אם יש כאלה, האמירה הספרותית על היחד, על ה"אנחנו", חזקה מאוד.
הספר "המחברת הגדולה" של אגוטה קריסטוף (הוצאת כתר), כתוב כמו שהוא נחווה, באופן מינימליסטי ומזעזע. שני אחים, תאומים, נשלחים לגור אצל סבתם בצל מלחמה. הסביבה הכפרית, הטיפול במשק, ההתעמרות של סבתם, לא מפריעים להם להיות סקרנים, לרצות ללמוד ובעיקר להתחשל מול צרות העולם.
הם עורכים ניסויים בהרעבה, בשתיקה, בעמידה מול כאב, ולצד אלה קוראים ספרים, לומדים שפות וממציאים רעיונות להתמודדות עם אירועי המלחמה שפוגשים אותם מקרוב ומרחוק.
מתוך הספר: "סבתא מכה אותנו לעתים קרובות, בידיה הגרומות, במטאטא או בסמרטוט רטוב. היא מורטת את אוזנינו, היא מושכת בשיערנו. גם אנשים אחרים נותנים לנו סטירות ובעיטות, אנחנו אפילו לא יודעים מדוע. המכות מכאיבות, אנחנו בוכים בגללן. הנפילות, השריטות, החתכים, העבודה, הקור והחום, גם הם גורמים סבל. אנחנו מחליטים לחשל את גופנו כדי שנוכל לשאת את הכאב בלי לבכות." עמ 22
האנחנו הוא מה שמחזיק אותם. אי אפשר לדמיין את האפשרות לשרוד את הסיטואציות שהם נקלעים אליהן בלי שיש להם אחד את השני. הם חושבים, מחליטים, פועלים – כאחד, והכוח שעולה מהחיבור בניהם גדול מסך חלקיו.
הטכניקה הספרותית של בחירה בגוף ראשון רבים – ה'אנחנו' – פועלת בביבליותרפיה כמנגנון של ויסות רגשי והרחבת המכל. בעוד שה'אני' המיוסר עלול לקרוס תחת כובד הטראומה, ה'אנחנו' מייצר פיצול בריא שמאפשר התבוננות משותפת. זהו מהלך של אוניברסליזציה בתוך הטקסט. הכותב מפסיק להיות קורבן יחיד ובודד והופך לחלק מישות גדולה יותר, חסינה יותר. הטכניקה הזו מאפשרת למטופלים לגעת בתכנים מאיימים דרך גוף שני רבים, ובכך היא מספקת את המרחק האסתטי הדרוש לעיבוד מבלי לאבד את החיבור הרגשי. במובן הזה, ה'אנחנו' הספרותי הוא הדהוד למרחב הביניים הטיפולי – המקום שבו החוויה האישית פוגשת את העדות המשותפת, ובו נוצרת האפשרות לשאת את הבלתי נסבל.
כקוראת השימוש בגוף ראשון רבים, מספק לי נחמה. אם להתוודע לצידו האפל של העולם בגיל כה קטן, אז לפחות יחד. לטקסט אין פרשנות רגשית, הם לא מדברים בניהם ולא מעבדים את החוויות באמצעות השפה. אבל המעשים שלהם מעידים על הבנה רגשית מצוינת ותאום מופלא.
רק אישה שחיה בתקופת מלחמה יכולה לכתוב עליה כך – באופן קר, שמשאיר לקורא את הפרשנות הרגשית הממוטטת. קריסטוף, הונגרית במקור, חוותה את מלחמת העולם על בשרה. כשברחה, גלתה ומשפחה התפרקה בעקבות דיכוי המרד ההונגרי.
תרגיל כתיבה מעולם הביבליותרפיה (טיפול בכתיבה ובסיפור)
בחרי חוויה בחייך שבה הייתה תחושת אחדות מול סבל, קבוצה מול יחיד, או אני מול אנחנו — מצב שבו לא היית לבד, אבל הסיטואציה דרשה טיפוח של תחושת שייכות חזקה.
הרגישות של גוף ראשון רבים אינה רק טכניקה ספרותית — היא חקירה של הקול שמרגיש את האחרים כחלק ממך.
בזמן הכתיבה, הרשי לעצמך לכתוב כ’אנחנו’: מה קרה לכולכם יחד? איך התחושות התחלקו? אילו רגשות משותפים נוצרו? מה הקשר בינך לבין ה’אנחנו’ הזה?
במטרה לזהות את הכוחות, הפחדים, ההגנות והתקוות שעולים כאשר קול יחיד הופך לקול משותף על הדף.
טיפול ביבליותרפי
סדנת כתיבה
הזמנת הרצאה
הפודקאסט
רכישה מרוכזת של ספרים
או לכל עניין מעניין אחר –
נאסף מ 25 שנות ניסיון ביצירה, הנחיה וטיפול בכתיבה לנפש. בהשארת פרטים נשגר לך אותו ישירות למייל!
