כבר בשורה הרביעית, אנחנו יודעים שגיבורת הסיפור הרגה את בן זוגה, "יריתי לו בין העיניים". עכשיו נותר להבין – מה הוביל לשם.
מדובר על אישה שויתרה מראש על אהבה. יאמר לזכותו של הגבר לו נישאה, שהוא אמר לה שאינו אוהב אותה, אלא מישהי אחרת, איתה היחסים אינם יכולים להתממש. בכל זאת הוא היתל בה, כי יצר יחסי קרבה, יזם מפגשים באופן קבוע והצהיר שהוא לא יכול בלעדיה. למרות החתונה וההצהרה, הוא חוזר להיפגש עם האישה האחרת בסתר.
מסתבר שהיחסים בין הגבר לפילגש ידעו עליות ומורדות ושהבעל נפגע מהם לא פעם. בכל זאת הם יחד. דמותה המסתורית של הפילגש מוציאה את האישה מדעתה עד שלאחר אירוע עצוב, נמאס לה לדמיין אותה והיא חותרת לקשר.
כשהיא נשאלת למה התחתנו, האישה עונה: "התחתנתי איתו כי רציתי לדעת תמיד איפה הוא. והוא תמיד יודע איפה אני. הוא יודע שאני כאן, מחכה לו. אבל אני לא יודעת איפה הוא. הוא לא בעלי. בעל זה מישהו שאתה תמיד יודע איפה הוא. זה מישהו שכששואלים אותך 'איפה הוא'?, אתה תכף יכול לענות ואתה לא מפחד שתטעה. אבל עכשיו אני לא יוצאת מהבית מהפחד שאפגוש אנשים שאני מכירה והם ישאלו אותי 'איפה הוא'? תבין, אני לא אדע מה לענות. עמ 36
האישה כביכול מקבלת את המצב. שתיקה הנתפסת כהסכמה, אבל תחתיה מתחיל לבעבע זעם. מה האפשרויות של גיבורת הסיפור? היא יכולה להמשיך לאפשר לגבר שלה לזכות בפנטזיית הפיצול (האישה איתה אני חי, מגדל ילדים, משלם משכנתא, מול האישה איתה אני מבלה במיטה), מה שכביכול עשתה.
היא יכולה לדרוש שיפסיק להיפגש עם הפילגש. יש לה גם אפשרות לעזוב אותו. אבל היא לא מסוגלת – לא לדבר, לא לשים גבול ולא ללכת. בכל זאת, התסכול לא הולך לשום מקום, ולכן היא בסוף סוגרת חשבון עם הגבר אותו אהבה, באלימות.
יחסי שליטה בתוך זוגיות מתנהלים לעיתים קרובות תחת מעטה של ויתור עצמי, שבו הכוח אינו מופעל רק בדיכוי חיצוני, אלא בצמצום הדרגתי של המרחב הפנימי. מבחינה פסיכולוגית, הצורך של הגיבורה 'לדעת תמיד איפה הוא' הוא ניסיון נואש להחליף את האמון שאבד בוודאות טכנית, אקט של שליטה המנסה לאסוף את שברי הביטחון העצמי המרוסק.
בראייה ביבליותרפית, הטרגדיה העמוקה ביותר טמונה בסיפור שהיא מספרת לעצמה. כשאנחנו הופכים מדמויות פעילות בסיפור חיינו לניצבים בעלילה של מישהו אחר, נוצר פער בלתי נסבל בין האמת הפנימית למציאות המוצהרת.
השתיקה הזועמת היא למעשה 'חור שחור' בנרטיב – מקום שבו המילים קפאו והרגש הפך למעשה אלים. הכוח של הביבליותרפיה במצבים כאלו הוא ביכולת להחזיר לאישה את 'עמדת המספרת'; לאפשר לה לכתוב את הכאב לפני שהוא הופך לירי. למצוא מילים לשתיקה שבעבעה בתוכה, מתוך הבנה שמי שמספרת את סיפורה, כבר אינה כלואה בו.
תרגיל כתיבה מעולם הביבליותרפיה
הנרטיב הטיפולי מתחיל כשאנחנו מחפשים את ה"טיוטות" של הזעם הזה, כדי לתת להן ביטוי מילולי בטוח לפני שהן הופכות למציאות הרסנית. – איזו שתיקה של זעם את.ה נוצר.ת בתוכך?
מצאי זעם או שתיקה שנשארה חנוקה בתוך מערכת יחסים, מצב עבר או ניסיון אישי שבו הרגשת שאין למילים מקום לצאת.
כתיבה ביבליותרפית איננה מתמקדת רק בעובדות – היא מחפשת את תחושת הגוף, הקול שלא נשמע והכאב שמחפש דרך מילולית בטוחה.
אילו רגשות נוצרו כשלא היית שומעת/מרשה לעצמך לדבר? מה הגוף אומר כשהמילים לא עולות?
מה יכול לקרות אם תני את המקום לשתיקה הזועמת להחליף צורה למילים על הדף?
טיפול ביבליותרפי
סדנת כתיבה
הזמנת הרצאה
הפודקאסט
רכישה מרוכזת של ספרים
או לכל עניין מעניין אחר –
נאסף מ 25 שנות ניסיון ביצירה, הנחיה וטיפול בכתיבה לנפש. בהשארת פרטים נשגר לך אותו ישירות למייל!
