מבחינה פסיכולוגית, הזיכרון אינו ארכיון של עובדות, אלא תהליך של בנייה מחדש. במושגים של פרויד או פסיכולוגיית המעמקים, מדובר לעיתים בהגנות – אנחנו מעצבים את הזיכרון כך שיגן על הדימוי העצמי שלנו או על הדמויות המשמעותיות בחיינו (כמו הדודים בסיפור).
כאשר "סופר הצללים" פוגש את אדלה אחרי שנים, הוא לא רק שומע מידע טכני חדש, הוא חווה ארגון מחדש של הזיכרון. זהו רגע שבו הסיפור הישן מתפרק, והנפש נדרשת לארגן את העצמי מחדש מול אמת שונה.
יש משמעות לתפקיד של ה"כותב" עבור האחר. אדלה זקוקה לסופר צללים לא רק כדי לתעד, אלא כדי שיהיה עד. בטיפול, ובמיוחד בביבליותרפיה, המטפל משמש כ"סופר צללים" עבור המטופל. פעולת הכתיבה של סיפורה של אדלה על ידי מישהו אחר מעניקה לתיקוף לקיומה ולסבלה.
כשהסיפור הופך לטקסט כתוב, הוא יוצא מהמרחב הפרטי, הכואב והמבודד, והופך ליצירה שיש לה סדר ומשמעות. זהו המעבר מחוויה גולמית למעובדת, המתרחשת בתהליכי כתיבה עמוקים.
הגרסה הישנה: איך סיפרתי לעצמי את הסיפור הזה במשך שנים?
הגרסה המעודכנת: מהו הפרט החדש (או המבט החדש) שמשנה את כל התמונה?
טיפול ביבליותרפי
סדנת כתיבה
הזמנת הרצאה
הפודקאסט
רכישה מרוכזת של ספרים
או לכל עניין מעניין אחר –
נאסף מ 25 שנות ניסיון ביצירה, הנחיה וטיפול בכתיבה לנפש. בהשארת פרטים נשגר לך אותו ישירות למייל!
