הרבה גאווה מציפה אותי כשאני מתבוננת על המילים שכתבתי. אני נדהמת מהמסע שעברתי דרך המפגש של העט על הדף.

האפשרויות הרבות, היכולות החדשות, המקומות האפלים. כל תחנה הפגישה אותי עם מקום שונה, לעתים מוכר, לעתים מפתיע.

היו תגליות וגילויים בארצות חדשות ונידחות ובעיקר ראיתי את השינוי שאפשר לעשות דרך הכתיבה.

לא לשכוח לזכור את הכל – את ההתרגשות, הפחד הבושה, גם את הקושי, גם את היופי, את הגילויים, לדעת לכעוס, לדעת לבקש עזרה, ללכת לקצוות, לא לפחד, יש מי שיתמוך ויעזור.

הן והיא מזינות, מכילות ובכנות מאפשרות. להתמסר, לצלול עמוק, לקחת אוויר. להביט אחורה, להביט קדימה. 

איילת

היה מעניין להתעמק בדברים שגרמו לי לחשוב. כמו בצל שמקלפים, כל שכבה שירדה גרמה לי לתהיות למרות שרציתי לברוח

התעמתי עם דברים שאולי העדפתי לשכוח. גיליתי שמתחת לכל כעס מסתתר איזה כאב ובזה בחרתי לעצור ולהתמקד.

הובלת אותנו בשביל לצעוד ונפתחו בפנינו דרכים לא תמיד פשוטות.

מה שהשגתי כאן זה ללמוד לשחרר. לא לקחת אחריות על כל דבר, לשתף ופשוט לשחרר. ואני עושה זאת בלב שלם.

מודה שזה משהו לא צפוי ואפילו הסובבים אותי מתפלאים על השינוי שחל בי. אני פחות לחוצה ויותר מאפשרת ועוצרת, ללא רגשות אשם.

התחלתי לפנות מקום.

בתיה

אני לא יכולה ביום הזה, ככה אמרתי, ובכל זאת משהו בי לא יכול היה להרפות והסכמתי. הסכמתי לי. ואני כל כך שמחה על זה.

מסע שהוא דרך משמעותית עבורי, מסע של גילוי רבדים עמוקים בתוכי. מסע שנותן מקום לי ולאהבתי לכתיבה. מסע של הסכמה להיות מי שאני.

אני לומדת לא לפחד מיפה הרוצה, לא לבוז לה אלא לקבל אותה באהבה. לומדת להיות אהובה בלי קשר למה שאני עושה או לא, בלי לנסות להוכיח כל הזמן

ואולי זו התובנה החשובה ביותר מהסדנא.

לך מיה תודה מעומק הלב, הבאת אותי, אותך ואת הכתיבה אל חיי.

יוצאת ועל גבי תיק נושא בתוכו מתנות מן המסע.

יפה

בסדנת הכתיבה מסע הגיבורה שאני, עברתי הכרות עם עוד גוונים הנמצאים באישיותי, עם אמונות שהתנהלתי לפיהן בחיים. נחשפתי לעושר שנמצא בפנימיותי,

הפתעתי את עצמי עם הבנות שעוזרות לי להמשיך את הדרך. נכון לעכשיו יותר ברור לי מה אני רוצה ומה לא.

קיבלתי השראה והתחברתי לחברות הקבוצה, נשים עם הרבה עומק ויכולת ביטוי. הזדהיתי וגם למדתי צורות התמודדות. תודה לכל אחת ואחת על האותנטיות.

תודה מיוחדת לך מיה, שהנהגת את הסדנא ביד מיומנת, הובלת אותנו לגלות את עצמנו על כוחותינו וחולשותינו.

תודה לעצמי שיצאתי לדרך, התמדתי וצללתי לתוך עצמי.

טוני

עברנו מסע של גיבורות. אני נפרדת מהפחדים שלי, משילה אותם בהכוונה של מיה.

מתוך המסע מהרחבה לצמצום, המסע מצטמצם למילות מפתח שמייצרות ריפוי – פחד, רגשות אשם, כעס, בדידות, כאב.

תודה לכן על הכנות, השיתוף והיושר.

אפשרתן לי להיות אמיצה במסע שלי אתכן.

תמר

עברתי תהליך שבחלקו היה קשה ומשמעותי, ומוביל לאופן חשיבה שונה, להתנהלות שונה כלפי עצמי ולאחרים.

התובנות שלי לגבי הכעסים ומה שנחבא מאחוריהם,

הפחדים שמתמודדת איתם, זכרונות הילדות שמקרינים על חיי עד היום,

הייתן שותפות, בתהליך שלי ואני נתמכתי בקבוצה, לא הייתי לבד

זה הכח שלנו כקבוצה .

מודה לכן על הכל ומקווה שנפגש עוד

ומיה ההכוונה שלך והקבלה וההרחבה וההתמקדויות, כולם עזרו לצאת מאזור הנוחות ולהתעמת עם הקשיים. הרגשתי תמיכה, הרגשתי שאפשר, ומה שלא אכתוב יתקבל באהדה והבנה,

אז תודה מכל הלב.

טל