שגרת חוסן – לשמור על עצמך בתוך הסערה

• בוקר תרגול – טקס שמעניק כוחות, רגע לפני שהיום מתחיל ומערבב. יש אנשים שעושים מדיטציה, אחרים רצים, אני – כותבת. יושבת בין רבע שעה לשעה (תלוי מתי משכימה) ורושמת לעצמי בכתב יד (שאר היום יעבור על המחשב) הרהורים, חלומות או מחשבות על מה שאני עוברת.
• עבודה / עיסוק – זמן הוא המשאב הכי יקר שיש לנו בעולם הזה, רצוי שבמרביתו נשתמש באופן פורה, מבחירה. שנעשה מה שאנחנו אוהבים, או שלפחות נחתור לשם. לאורך הדרך היו לי הרבה עיסוקים, כל אחד מהם העשיר אותי, בסוף ויתרתי על חלק ונשארתי עם מה שהיה לי נכון ומדויק יותר.
• משתדלת לעשות גם את מה שפחות אוהבת, בלי להתלונן. אצלי זה העיסוק בכל מיני עניינים טכניים שקשורים לעסק, וגם לבית – בישולים, סדר, ניקיון – כל מה שצריך, מנסה להעביר בלי להתעצבן (לא תמיד הולך).
• יצירה – יומיים בשבוע אני כותבת. כתב יד, קורס דיגיטלי, קלפים, תרגום ספר שלי. אני לא מאפשרת לשום דבר לשתות לי את ימי החלימה היקרים האלה, מלבד אירועים מיוחדים, כמו תקופת השקה של ספר, אז אני עוצרת כדי לפנות זמן לקידום היצירה שלי.
• לימודים – ניזונה מטקסטים, רעיונות, חכמה של אחרים, תוכן שימלא אותי, כשמישהו אחר מחזיק את המושכות. הכל מעניין אותי, כל שנה אני בוחרת תחום אחר להתעשר בו.
• טיפול שלי – מקום בו אני מניחה, מתייעצת, חוקרת, מרגישה, מבינה, מסדרת את עולמי. לקבל עזרה כדי לשאת את החיים הופך אותי לאדם, אמא, מטפלת, סופרת – טובה יותר.
• אחת על אחד – פעם בחודש בילוי עם כל אחד מבני המשפחה – סרט, הופעה, ארוחה, בוחרים יחד.
• לזוז, בגוף – רוקדת, שוחה, הולכת, פילאטיס, יוגה – כל תקופה ומה שמתחשק. מבינה שאני זקוקה בעניין זה למסגרת ולכן בוחרת ונרשמת.
• תזונה – בוחרת את המזון שלי, משתדלת לאכול בתשומת לב.
• קפה עם חברה – אחת לשבוע (לפחות) – כדי להיות יחד.
• כל יום – טלפון להורים, או לכל אדם עם קשר משמעותי ומיטיב, האכפתיות ההדדית היא תחושה נעימה.
• צורכת פעם בשבוע אמנות – הופעה, סרט, תערוכה, משהו – כדי לפרוץ את גבולות המציאות.
• יציאה לטבע – עושה את זה פחות משהייתי רוצה, וגם יודעת שאם לא אקבע בלו"ז זה לא יקרה. לכן נועצת ביומן זמנים שכאלה – ים, מדבר, יער.
• תשומת לב למצב החברתי, לחטופים – יציאה לרחובות, תפילה, כתיבה. בכל צעד לבדוק את הכוונה שלי והכוחות שברשותי.
• בלילה קוראת ספר עד שנעצמות העיניים. משתדלת שעתיים לפני השינה לא לאכול ולא להיות בפלאפון.
• מנוחה – שבת. משישי בצהריים מפילה את המקלדת. לא כותבת, לא מתכננת, לא ברשת. יממה של עצירה.

_

חשוב להבהיר – אני משתדלת, מכוונת לאמץ את צורת החיים הזו, כמובן שזה לא תמיד מצליח, ואז, אני לא כועסת ורודה בעצמי, אלא מבינה שעכשיו זה ככה. ומחר – יום חדש.

אז מה הסוד? מה שאני משאירה בחוץ, מה אני לא: