שולמית (שם בדוי) יושבת מולי בוכה. בכל ריב הבת שלה בת השש עשרה יוצאת מהבית ולא אומרת לאן, נעלמת. לא עונה לטלפון, לעתים לא חוזרת כל הלילה הביתה. בפעמים הראשונות היא עוד היתה מתקשרת לחברות שלה. בפעמים האחרונות היא כבר יצאה עם תיק ולא חזרה בלילה. שולמית מוטרפת מדאגה, נוסעת לחפש אותה, חוזרת בידיים ריקות […]
במחברות שבתמונה טמונה הדרך המיוחדת והיפה של מטופליי. לכל אחד ואחת מהם אני מקדישה מחברת בה אני כותבת. לעתים במפגשים עצמם (בעיקר כשעולים חלומות) ותמיד בסופם. כמה מילים שמסכמות את תחושתי מהפגישה, מה העסיק הפעם, לאיזה נושא נדרש עיבוד, רעיונות לטקסטים ולתרגילי כתיבה להמשך. בתיעוד התהליך נחשף המשעול המשותף, צעד צעד לעבר גילויי רצון וגבורה […]
האמת היא שלא בא לי לתאר, להסביר, לנמק. פשוט להגיד שקראתי את הספר בנשימה עצורה, סיפור חניכה פנטסטי של אלישע בן אבויה, בדרכו להיסמך לרבנות על ידי הסנהדרין בתקופה שאחרי חורבן הבית, וביקש לצאת לחופשי, גם מעצמו. רוב העלילה מתרחשת בין בית האחוזה בגליל ובין הישיבה בלוד שם מיועד הנער בן השלוש עשרה לקבל על […]
לפני שש שנים רחל דאויט השתתפה בסדנת הכתיבה לנשים "מסע הגיבורה שאני", עכשיו היא מוציאה את הסיפור שלה לאור בספר "מרקאן". רק בזכותה אני יודעת שנערים ונערות שעלו מאתיופיה נשלחו לפנימיות גם אם הוריהם עלו איתם לארץ, שחלקם התכתבו עם הורים שפגשו בארץ אחרי שנים, ועוד פרטים מסמרי שיער על העליה והקליטה. רחל דאויט עומדת […]
אז מה הלו"ז? התקופה מאתגרת ולא נגמרת, איך מוצאים את האיזון בין מעורבות לאיבוד כוחות? כיצד יוצרים הלך רוח שמטפח חיוניות ולא נסחף למערבולות שמושכות למטה? מהיכן שואבים תעצומות נפש לצליחת המדבריות והימים שעוד ממתינים לנו? מתוך שיחות עם מטופלים, סטודנטים וקבוצות, בכללם נפגעי חרדה, פצועי מלחמה בגוף ובנפש, נשות מילואימניקים ומתמודדים עם דיכאון, אני […]
מרעיון סביבתי לעסקי – מהאצה כמקור חלבון לאדם לטיהור מי ים איך אצות שקיימות מעל 3 וחצי מליארד שנים מאפשרות המשך לקיום על כדור הארץ? וגם – על נשים בתהליכי ניהול וביולוגיה ימית על הקשר שנוצא עם איחוד האמירויות וערב הסעודית ועסקים אחרי השבעה באוקטובר – התמודדות עם אבל, מתח ומילואים ויעל רוזמן, העובדת בסטראפ […]
מה התגובה הכי מוזרה שקיבלתי לספר כמה הרווחתי ואת מי פגשתי האם גברים קונים ספר בלשון נקבה ומה אמר ילד אחד אמר לאמא שלו בעיניים בורקות כמה מילים על החוויה שלי מיריד חוצות היוצר בירושלים היא עומדת מולי טרוטת עיניים, באה לנפוש ומוצאת את עצמה מול הספר שלי, מזילה דמעות על אובדן של בן זוגה, […]
שטרן, אדלר ובלום – הקרויים על שם שלישייה מיתולוגית מעיירה יהודית, הם שלושה חברי עבר החותרים לעבר משימה בלתי אפשרית – להיזכר באהבה נושנה שפועמת תמידית, לבוא חשבון עם עברם, להתקומם ולוותר, לזכות ולהפסיד בו זמנית ואת הכל. אי אפשר לקרוא את הספר הזה ולעשות עוד משהו. איצקוביץ' דורש את כל תשומת הלב והריכוז כאשר […]
בדק בית בחורבן הבית ט' באב תשפ"ד פגשתי השנה א.נשים שביתם נחרב דיברתי עם בני משפחה שאיבדו את היקר להם מכל שויתרו על אמון ותקווה שעולמם קרס. כל אחד מאתנו איבד פעם בית. לכל אחת מאתנו חרב אמון במישהו או במשהו. ההרס הוא כהרף עין השיקום הוא מלאכה יומיומית של איחוי. יום חורבן הבית מזכיר […]
"רבים האנשים הפונים לטיפול נפשי ומתלוננים על חוויות של ניכור, על בדידות, על תחושות של חוסר משמעות ועל ייאוש. אלו הן מחלותיו הנפוצות של בן דורנו. הקדמה הביאה לנו טכנולוגיה מפותחת, איכות חיים חומרית ופיסית גבוהה, אך תוך כדי כך חשפה אותנו אל חוויה קשה של ריקנות רוחנית ונפשית. אנשים הפכו להיות רדופים אחרי כסף, […]
