לכתוב את הכוונה
כתבתי על טקס הכתיבה לשנה החדשה (ראו בהמשך). ערכתי אותו השבוע עם כמה ממטופליי וכמובן שעשיתי אותו בעצמי. פיניתי בוקר וקבעתי עם חברה בים. קודם כל הזמנו קפה, כי איך אפשר בלי? התחלנו מהודיות, רשמתי עשרה דברים שאני אומרת עליהם תודה בחיי. זה כל כך ממלא את הלב להיזכר בפשטות במה שיש, בלי אבל.
אחר כך ביקשתי שלוש איכויות לטפח ואז רציתי לכתוב מה אני מוכנה לעשות בשביל להגשים את משאלותיי. כל רעיון שהעליתי, חשבתי לעצמי – טוב, זה לא. וכה עוד אחד ועוד אחד, בסוף הבנתי שאני לא מסרבת לזוז. זו היתה מראה טובה למה מעכב אותי בדרך למרחבים אליהם אני רוצה להגיע.
אחר כך שיתפנו אחת את השנייה ודייקנו. יש הבדל בין לעשות את הטקס לבד או ביחד. היתרון של הביחד הוא שאנחנו מכירות הרבה שנים ויודעות את החולשות אחת של השנייה, מעלות עוד רעיונות ועוזרות לחשוב על מעקפים במקרה של תקיעויות. קראנו את שכתבנו, הקול מעניק תוקף. העדות של חברה טובה היא כמו התחייבות, הצהרה.
אחר כך טבלנו בים וירדנו עם כל משאלה מתחת לגל. הבקשות שלי קשורות להוויה, התהלכות בעולם ברוח מסויימת. זה אישי ולא אחלוק כאן את שכתבתי, אך כן אספר על הכוונה ששתלתי לשנה שלי בהקשר של כתיבה ועבודה.
איך תראה שנת היצירה שלי?
השבוע שלי מחולק לשני ימי קליניקה, יום קורסים באורנים, יום לעסק ויום לכתיבה. במקביל אני מנחה שתי קבוצות טיפוליות, ומגיעה לאן שמזמינים אותי – סדנאות כתיבה, צוותי חינוך וטיפול, הרצאות מסע הגיבור, מועדוני קריאה ופתיחות בקלפים.
העניין הוא שבין לבין – החיים קורים: פתאום ההורים, פתאום הילדים, פתאום עולה רעיון למאמר, פתאום בלת"ם, פתאום סתם בא לי לעזוב הכל ולצאת לקפה עם חברה. לכן יש משמעות לעצירה ותכנון – דרכנו לאן. אז הנה מה שאני מבקשת להגשים השנה (נועצת וגם מתגמשת, כי לרוח יש כיוונים משלה…).
- סימנתי שלושה זמנים בשנה לריטריטים אישיים של כתיבה – את הראשון אני לוקחת בחול המועד סוכות.
- לסיים לצלם, לערוך ולהעלות את קורס הביבליותרפיה המקוון לאתר.
- להוציא לאור מדריך כתיבה שאני בשלהי עבודה עליו.
- להנחות את קהילת הכתיבה באתגר כתיבה על אובדן.
- עריכה והוצאה לאור של ספר הפרוזה הבא שלי (כבר חתמתי עם ההוצאה!).
- להקליט עוד 5 פרקים בפודקאסט "סיפור דרך – ביבליותרפיה עם מיה הוד רן".
- להכשיר עוד שתי בוגרות קורסי הביבליותרפיה להנחיית סדנאות מסע הגיבורה שאני.
- להמשיך עם אישה בחודש בתוכנית הליווי בכתיבת סיפור החיים – מסע הגיבורה שאני.
זה החוזה שלי.
ואת?
טקס כתיבה לשנה החדשה
(או: איך להפסיק לחכות שהשנה תהיה טובה, ולהתחיל ליצור אותה).
שנייה לפני שהשנה מתחלפת, קחי רגע לכתוב אותה. לא כתיבה של משאלות שמתפזרות ברוח, אלא כזו שנועצת עוגן במציאות.
זה מתחיל מליצור לעצמך טקס קטן. מול הים, או על הספה בסלון. בבית קפה או בארוחת החג, בזמן שכולם מתווכחים על פוליטיקה.
הדליקי נר, קחי נשימה או שימי שיר שאת אוהבת. פעולה אחת קטנה שכל מטרתה היא להפריד בין קודש לחול, ולכלים שבכיור או לילדים שרבים ברקע.
כתיבת הסיפור של השנה הבאה –
שלב 1 – הודיה
לפני שאני מבקשת אני קודם כל מודה.
רשמי עשרה דברים בחייך שאת אומרת עליהם תודה ברוחב לב, פרטי והיכנסי לדוגמאות, בלי להתקמצן.
שלב 2 – משאלות
כתבי שלוש איכויות שאת מזמנת לחייך, אפשר לחלק לתחומים – גוף, נפש, עבודה, יצירה, משפחה.
שלב 3 – מעשים
עכשיו – תעשי צעד נוסף, קריטי, שהוא ההבדל שבין פנטזיה לתנועה בעולם:
כתבי ליד כל איכות שאת מבקשת – מה את מוכנה לעשות על מנת שהיא תתגשם.
ביקשת להקשיב לגוף?
הירשמי לפעילות ספורטיבית שתעשה לך טוב.
ביקשת למצוא את הקול שלך בעולם?
כיתבי שאת מוכנה לכתוב עמוד אחד ביום שהוא לגמרי מחורבש, לא מצונזר ולא מושלם.
ביקשת נוכחות וחיבור אמיתי?
כיתבי שאת מוכנה להשאיר את הטלפון בחדר השני החל מהשעה תשע בערב.
ביקשת לשחרר שליטה?
כיתבי שאת מוכנה לשתוק ולנשוך שפתיים כשהם מקבלים החלטה שאת היית עושה אחרת לגמרי.
שלב 4 – דמיון
קחי נשימה, עצמי עיניים וראי את עצמך בשמחה, במציאת הקול שלך, ברוגע, בשפע או בחברות טובה, בזוגיות או בשלום משפחתי. כאילו זה כבר קרה. כמו בשם השם – היה – הווה – יהיה.
אנחנו לא אמורות להמתין שהסיפור ייכתב עבורנו – אנחנו הגיבורות של המסע הזה, ואלו שכותבות אותו.
שנה פורה ויצירתית!