איך את יודעת שהספר שלך טוב?
יש קוראות שמוכנות לקרוא את הספר שלך כשהוא דראפט (חומר גלם) ולחוות דיעה של קוראת ממוצעת. מישהי שקוראת את הספר באובייקטיביות. יש קוראות כאלה ברחבי הרשת, בקבוצות כתיבה שונות, הן מתנדבות לקרוא ולתת חוות דעת ראשונית. אני נתתי את כתב היד שלי לחברות טובות וחדות. בגלל החשש מביקורת, ידעתי שהן יוכלו להעביר אותה באופן שלא ישתק אותי. חברות שאוהבות לקרוא, קרובות למילים ובעלות לב רגיש.
ככה בחרתי אותן, ארבע. הספר הוגש להן מודפס וכרוך, או בקובץ במייל. הן כתבו הערות על הדפים או שיגרו אלי ווטסאפים, התקשרו או שנפגשנו לקפה.
עבורי זו היתה חוויה מרוממת. נשים אהובות, שאני יודעת שרוצות בטובתי, שהסכימו להקדיש זמן לקרוא את הטקסט שמי יודע מה יקרה איתו, ולהגיד לי מה הן חושבות.
זה היה כל כך נכון עבורי, לעשות את המהלך של העריכה בהדרגה. לשמוע מהן את הדברים שטעונים שיפור, באופן מפרגן אך עם אמת. היו להן הערות, אבל הן התפעלו ואמרו מילים חמות, וכמה כותבת זקוקה לעיניים טובות כאלה, אולי לפני הכל.
