הייתי במשבר קריאה, ניסיתי להתחיל כמה ספרים. פעם הייתי קוראת עד הסוף – נגעת נסעת. עכשיו אם תוך חמישים עמודים לא בא לי להמשיך – אני נפרדת. האפשרות לשמוט באה עם הגיל, כנראה. אבל כבר לא היה לי כוח להתחיל. כי בכל זאת תחילת ספר דורשת ריכוז, נוכחות, הפעלת דמיון, חיבור קצוות. זה שלב לא […]
איך רעיון הופך לספר? מאחורי המילים המודפסות מסתתרות ארבע שנים של סודות שנלחשו בבתי קפה, דמעות מול קבצי טקסט, קושיות מביכות, פחדים, ומסע בלתי פוסק של פענוח. לכבוד הישורת האחרונה של חודש הספר העברי, כתבתי על עשרה דברים ש(אולי) לא ידעתם על הרומן "טריקה שקטה", מורה נבוכות. 1. למה בחרתי (שוב) לצלול אל תוך מחלה […]
בשנת 2000 חזרתי מהודו אחרי שנה של טיול במזרח. ביום הטיסה עשיתי צ'ק אאוט מהגסט האוס ובאתי לצאת למיין בזאר של דלהי. כמה חברים שהכרתי בטיול פגשו אותי בפתח, שאלו מה קורה. אמרתי שאני קופצת לאכול צהריים ואז נוסעת לשדה התעופה. הם אמרו יללה, בואו נרים כוסית. יצאנו לרחוב הסואן. היו מסעדות עם תפריטים ישראלים, […]
היום – סיום שנת החמישים שלי – אני מניחה כמה מילים על קשרים בחיי. הייתי אדם המוני. מהנעורים חגגתי ימי הולדת עם מאות אנשים, הובלתי קהילות, רציתי להיות יחד ולהרגיש חלק. תמיד היו לי כמה חבר'ה – מהכיתה, מהתנועה, מהצבא, מהלימודים, מהעבודה. בכל מקום אספתי חברים חדשים והדבקתי חבורות. הייתה לי אפילו אפיזודה כמפיקת מסיבות. […]
מועדון עיסקי? נרשמתי למועדון עיסקי. שקלתי להקים מועדון לקהילת הכתיבה שלי והדרך שלי ללמוד היא לחוות את הדבר מהצד השני. אז הצטרפתי. תוך חודש מאז שנכנסנו לשם, ברגע שכתבנו מטרות, הבנתי שהמשאלה שלי היא לא להצליח, לכבוש, לדחוף. זה כבר עשיתי מספיק. אמנם אני יודעת את העבודה, אבל כבר לא מכוונת לשם. דווקא רציתי לכתוב […]
הרגשתי כמו כלה שלא מגיעה לחתונתה. בשלישי התקיים כנס שעבדתי עליו חודשיים, ומיד אספר עליו, אך אולי יותר מעניין לספר על הדרך אליו. יצאתי עם מקדם היסטריה רציני ונתקעתי בפקק. בהחלטה גורלית מול צפייה מרחוק בעומס בכביש שש, החלטתי לנסוע למכללת אורנים מדרך עוקפת. הטעות התבררה כחצי שעה מאוחר יותר, כשאני עומדת על כביש 65 […]
הילדה שאת לא מסתדרת איתה מאירה לך חלקים בתוכך שאת לא רוצה לפגוש. היא יכולה להיות דומה לך מאוד או הפוכה ממך, ובכל אופן היא באה לספר לך את מה שאת מדחיקה או שומטת. היא מחזירה אותך לעצמך ומעניקה לך הזדמנות שנייה לתיקון, לא רק מולה. בעיקר לא מולה. היא בכלל לא האישו. היא רק […]
איך נפתח הים? זה הקץ' – אין שיטה, אבל יש כמה אותות שמצביעים על הכיוון: רגע לפני מתעורר הפחד של הויתור על העולם הישן – אולי זו מסורת שהונחלה במשפחה, או הרגל יצוק בתוכנו. יש את המעשה האחר, שעושים מתוך כוונה, אולי מהיסח הדעת, שהוא מי שאנחנו ובכל זאת יש בו תעוזה, דרך חדשה. ויש […]
יום נישואין אתמול ציינו 20 שנה יחד. כלומר הזכרתי לו, אבל מה זה משנה?השנים הראשונות שלנו היו הקשות שידעתי. עד אז, התהלכתי לי בפסטיבלים, דיברתי "רוחניקית" שוטפת, חשבתי שאני יודעת משהו על אהבה. ההכרות עם האיש הנחיתה אותי מהדיבור על, אל ההתבוססות במיץ של קשר משמעותי, עם כל האמת שהוא דורש.אז איך בכל זאת?אנחנו נוהגים […]
אתמול בערב, כאב חד פילח את הראש. רציתי לכתוב ווטסאפ אחרון, "לסגור מטבח" ולענות לחברה. אבל לא יכולתי לעשות כלום, מלבד להיכנס למיטה, עם כרית עיניים שאוטמת אור ולעצור הכל. מתוך השכיבה בדממה במיטה, עלה פיוט. שיר כניעה למצב. כמובן שכאשר התחלתי לשיר אותו, הקטנה ביקשה שאסגור את הדלת. השהות יחד בבית יש בה משהו […]
נאסף מ 25 שנות ניסיון ביצירה, הנחיה וטיפול בכתיבה לנפש. בהשארת פרטים נשגר לך אותו ישירות למייל!
