תזכירו לי לא לערוך השקה בספר הבא, אמרתי לחברות כמה ימים לפניאבל ברגע שזה התחיל, נזכרתי למה דווקא כן.זה היה שיר הלל לפרדס חנה ולמחנה, ליצירה ולבריאהשהעלה על נס את הלבבות הפועמים שלצידי בסיבוב הזהוגדלתי, כי הפעם גם נהנתי והייתי מוכנה לשאת בתוכי את האהבה.תודה על המילים, על השותפות, על חברויות ועל חיבורים, שכן מהעולם […]
הסכנה שבהעדפה. האזהרה לגבי הבור מופיעה בסיפור השני בתורה, בה אלוהים שועה למנחתו של הבל ואינו שועה לזו של קין. עלבונו של האחרון מביא לאלימות, להרג הראשון, על פי המיתולוגיה שלנו. הבת שלי חזרה מבית הספר בוכה, ביום בו חילקו תפקידים להצגת סיום היסודי. היא קיבלה תפקיד קטן, של איש אפור, בהצגה "מומו". היא אמרה שהיא לא מבינה למה אי […]
אני לא טובה בערבים. אני לא מהאימהות האלה שאחרי שהילדים הולכים לישון, מתחילות לעבוד. אני בעשר בלילה – פיפי ולישון. כך שכשרציתי לכתוב, ידעתי שזה לא יכול להיות בין לבין השאר, אלא בהקדשה של נתח זמן מכובד לטובת העניין. אבל איך עושים את זה? כשהרעיון החל להציף אותי עבדתי כמטפלת באמנות במשרד החינוך, עם נוער […]
איך את יודעת שהספר שלך טוב? יש קוראות שמוכנות לקרוא את הספר שלך כשהוא דראפט (חומר גלם) ולחוות דיעה של קוראת ממוצעת. מישהי שקוראת את הספר באובייקטיביות. יש קוראות כאלה ברחבי הרשת, בקבוצות כתיבה שונות, הן מתנדבות לקרוא ולתת חוות דעת ראשונית. אני נתתי את כתב היד שלי לחברות טובות וחדות. בגלל החשש מביקורת, ידעתי שהן […]
מה זה תחקיר לכתיבת ספר? את יובל אלון פגשתי לפני הרבה שנים כשראיינתי אותו לכתבה על החוויה האבוריג'ינית שהביא לארץ אחרי שחי עם שבטים באוסטרליה. חזרנו להיות בקשר כשהוא התראיין לפודקאסט שלי בנושא המאבק על הים (פרק 2 אם אתן מתעקשות). זו היתה התקופה בה התחלתי לכתוב את הספר ובמשך שעות ישבנו לשיחות על הריינבואו […]
זה די מדהים, לשלם למישהי כסף, הרבה כסף, כדי שתגיד לך מה לא טוב ביצירה שלך.התחלתי מחוות דעת, מה שנקרא "לקטורה". גם לשם צריך להתקבל. כלומר שלחתי וחיכיתי לתשובה, אם היא בכלל בעניין של לקרוא את כתב היד שלי. עלמה כהן ורדי חזרה ואמרה שכן, מה שכבר שימח. כשישבנו בבית הקפה בתל אביב לפגישה שאחרי, […]
נתחיל מסיפור – בשנת 2002, נהגתי להיתקע עם הרכב שלי באמצע הכביש בלי דלק. זו היתה בימבה כחולה וחמודה, ואני, חמודה לא פחות, חזרתי מהודו, והייתי בעיפוף קל. מילא בפעם הראשונה, אבל מה גרם לה להשנות? אללה יודע. כלומר בעיקר זה ששכחתי להעיף מבט על מד הדלק, שבימים קדומים אלה לא נהג להבהב. שוב ושוב […]
בעצב רב קוראת את התחקירים הקשים על אשרם במדבר, על המיניות המקודשת, על ניצול מטופלות ומטופלים בסשנים פסיכדלים, וחושבת על החמקמקות של משחק הכוח בתפקיד המטפלים:
כמה קל ליפול לבור של אגו וכמה נורא לפגוע באדם שבא לבקש עזרה. אנחנו בחבורה שמידי פעם עורכת סווטלוג' (בקתת הזעה). בקיץ היינו בקמפינג והטקס התקיים ביום. נכנסתי דלת ראשונה
הידיעה מאין באתי היא הראשית ממנה הגיבורה יוצאת למסע הבירור – לאן היא הולכת. המסע לא מתחיל מאין, יש מעבר פעיל של אמונות מכוננות, צידה לדרך. בחלק הראשון של החיים, הילדות, מופעלת הגיבורה על ידי הדפוסים התורשתיים באופן עיוור. אין אפשרות להשוואה ולכן נראה שהכל מולד והנחה שככה זה בחיים. בגיל ההתבגרות יש הבשלה למסוגלות […]
בנסיעה הראשונה לסדנא, ניסיתי בעיקר להשיל מעלי את מעיל האשמה שעטף אותי מכל עבר, כשחשבתי על זה ששוב אני עוזבת את ילדיי לעוד אחרה"צ שלמים. הזכרתי לעצמי שמגיע לי ושכבר מזמן אני רוצה זמן לכתוב. הזכרתי לעצמי שזו המתנה שנתתי לעצמי השנה ושאני לא מוותרת על החלום להצליח להוציא את הספר שלי. כשסיפרתי לאמא שנרשמתי […]
